כמעט בכל מקום עבודה או קבוצה חברתית יש לפחות אדם אחד אשר תגובותיו לאירועים שונים מוקצנות ודרמטיות: נזיפה קלה מהבוס מביאה לבכי חסר מעצורים. ארגון מסיבה מלווה ב"רוח וצלצולים" אינסופיים. פעמים רבים אנו מסווגים אנשים אלו כ"היסטריים", אך בשפה מקצועית היסטריה מתייחסת למכלול סימפטומים של עצבנות, חוסר שקט, אובדן שינה ותיאבון, התעלפויות חוזרות ותסמינים פיזיים בלתי מוסברים. מקור המילה היסטריה הוא במילה היוונית "רחם", ואכן, כבר מימי התרבות היוונית הקדומה האמינו היוונים כי היסטריה היא תופעה נפשית נשית במהותה, הנגרמת מנדידת הרחם לאזור החזה. כיום, היסטריה אינה נכללת כהפרעה רשמית בספר האבחון הפסיכיאטרי הרשמי (ה-DSM), וסימפטומים שנחשבו בעבר לסימפטומים היסטריים משויכים לקבוצת הפרעות החרדה או הפרעות ההמרה.
עם התפתחות הרפואה והרפואה הפסיכיאטרית החלה ההיסטריה להיתפס לא כמצב רפואי, אלא כנובעת ממצב נפשי: תחילה, נתפסה ההיסטריה כנובעת מחוסר סיפוק מיני והטיפול התמקד בהנחיית הנשים (הנשואות) לקיום יחסי מין או בעיסוי איברי המין ע"י רופא או מיילדת. בהמשך, נחשבו אנשים הלוקים בהיסטריה למתחלים ובעלי מוסר רעוע, או לאנשים בעלי מערכת עצבים מנוונת. עבודתו של פרויד, אבי הפסיכואנליזה, הביאה לשינוי משמעותי בתפיסת ההיסטריה והטיפול בה.
שארקו, נוירולוג מפורסם אשר לימד את פרויד בתחילת דרכו היה הראשון אשר הציע כי רעיונות, ולא פגיעה עצבית, הם המקור לתופעות היסטריות כשיתוק ועיוורון זמניים אשר אינם נובעים ממצבים רפואיים. שארקו טיפל בהיסטריה ע"י היפנוזה בה ציווה על הסרת הסימפטומים ההיסטריים. בהמשך, טיפל ברוייר, רופא וינאי ושותף לעבודה של פרויד, באנה או- אישה צעירה שסבלה מסימפטומים היסטריים כחוסר יכולת לשתות, שיתוק ועוד. ברוייר גילה כי במהלך ההיפנוזה התאפשר לאנה להיזכר באירוע בו הופיע לראשונה הסימפטום ההיסטרי, וכי השיחה על מאורע זה הביאה להסרת הסימפטומים. הבנה זו היוותה את הבסיס לרעיונותיו של פרויד על ההיסטריה: פרויד הניח כי זיכרונות ורגשות בלתי נעימים המאיימים על תפיסתו העצמית של האדם נדחו מן המודעות (הדחקה), אך המשיכו להפעיל על הנפש לחץ שהתבטא בסימפטומים היסטריים. בהמשך ויתר פרויד על ההיפנוזה כאמצעי לחשיפת האירועים והרגשות המודחקים אשר יצרו סימפטומים היסטריים. במקום ההיפנוזה, פיתח פרויד טכניקות טיפוליות כאסוציאציות חופשיות וניתוח חלומות, אשר אפשרו גישה ישירה לחוויות המודחקות.
