Anima and Animus - אנימה ואנימוס


רובנו מכירים את הציור המפורסם של שני דגים, שחור ולבן, המשתלבים זה בזה ויוצרים מעגל שלם. ציור זה מכונה פעמים רבים "יינג ויאנג" או "אנימה ואנימוס", ומתייחס ליסודות הגבריים והנשיים המשלימים זה את זה.
אנימה ואנימוס הם הכינויים שטבע האנליטיקאי קארל גוסטב יונג לתדמיות הארכיטיפיות המצויות בבסיס החוויה מבני המין האחר. אנימוס הוא תדמית הגבר בעיני האישה והצד הגברי שלה עצמה, אנימה היא תדמית האישה בעיני הגבר, והאספקט הנשי הפנימי בנפשו. למרות שההשפעה של אנימה ואנימוס יכולה להפוך למודעת, הם עצמם נשארים מעבר למודעות ולתפיסה ישירה. האנימה והאנימוס הם היבטים באישיות הנוקטים במובנים רבים עמדה מנוגדת לעמדתו של האני המודע, והם בעלי תכונות המאפיינות את בן/בת המין האחר. הדרך הפשוטה ביותר להבין את המושג היא ע"י התאהבות, כשנער מתאהב בנערה, גם אם חבריו לא יבינו מה המיוחד בה, ניתן לומר לפי יונג שהוא פשוט "מצא את האנימה שלו". יונג כתב על האנימה ועל תפקידה יותר מאשר על האנימוס, אולי משום שהיה גבר והיה לו קל להגדיר את התפקיד והתדמית הנשיים.

אנימה

הצד הנשי של הגבר, שהוא גם קומפלקס אישי וגם דמות ארכיטיפית קולקטיבית (סך הניסיון המצטבר של נשים עם גברים לאורך הדורות). זהו חלק לא מודע באישיות שנוצר בכול ילד זכר, ומזוהה בתחילה עם דמות האם האישית. בהמשך מושלכת האנימה על נשים אחרות וכוללת דימויים נשיים נוספים (אחות, בת, אהובה ואלה-שמימית). לאנימה השפעה רבה על אישיות הגבר, היא משתקפת ביחסיו עם נשים, ובדמויות נשיות כפי שהן מופיעות בחלום ובפנטזיה. האנימה היא גם אלמנט קדום, ארכיטיפי, של נפש הגבר, הקשור לצד הרגשי והמיסטי של חייו. היא היסוד הרך והרגיש בנפש הגבר, וכשהאנימה חזקה ודומיננטית הוא יהיה אדם רגיש יותר, רוחני ובעל נטייה למצבי רוח משתנים. יונג הבחין בארבעה מצבי אנימה, שבאופן אידיאלי גבר אמור לעבור דרכם תוך כדי תהליך ההתבגרות הנפשית שלו:
חווה- מזוהה עם דמות האם האישית, ומייצגת קשר קרוב מטפל ודואג.
הלנה מטרויה- מייצגת את האידיאל הקולקטיבי של המיניות הנשית.
מריה- מייצגת את הרגשות הדתיים ואת היכולת לקיים קשר יציב לאורך זמן.
סופיה- החוכמה, היא המדריכה את הגבר בנבכי נפשו, מתווכת בין המודע ללא-מודע. היא גם המוזה, הקשורה לפן היצירתי ולחיפוש אחר משמעות.
לפי יונג, הדרך הטובה עבור גבר לחיות עם האנימה שלו היא להטמיע אותה באישיותו ולגלות את רגשותיו בעזרתה.

אנימוס

הצד הגברי הפנימי של האישה. כמו האנימה גם האנימוס הוא בו זמנית קומפלקס אישי ודמות ארכיטיפית. האנימוס מזוהה עם הצד השכלי, עם המחשבה (לוגוס) ועם דמות האב. הוא מתבטא אצל האישה בדעות, רעיונות, הנחות מוקדמות, פילוסופיה והחתירה אחר האמת. יונג טען שאצל נשים שהאנימוס שלהן דומיננטי ההיגיון יהיה חזק מהמיניות. האנימוס מופיע בפנטזיות וחלומות, ומושלך על דמויות ממשיות של גברים שהאישה פוגשת במהלך חייה, במיוחד במערכות יחסים. גם האנימוס עובר דרך ארבעה מצבים, המקבילים לשלבים התפתחותיים:
דמות גברית הקשורה לכוח פיזי, לשרירים, דמות אתלטית המופיעה בחלומות ופנטזיות.
היכולת לתכנן ולכוון דברים מראש. ייצוג גברי זה עומד מאחורי השאיפה של נשים להיות עצמאיות ולנהל קריירה משל עצמן.
דמות של פרופסור מלומד, המזוהה עם מילים ורעיונות.
התגלמות המשמעות הרוחנית של הקיום. דומה לאנימה בדמותה של סופיה, מופיע בחלומות כמדריך רוחני ומתווך בין המודע ללא מודע בנפש האישה.
לפי יונג, הדרך הטובה עבור אישה ליצור קשר עם האנימוס ולחיות איתו היא לשאול שאלות, להטיל ספק בדעות ורעיונות, ולחפש את המקור שלהם.


ביבליוגרפיה

סטור (1998), יונג, דביר הוצאה לאור

D.Sharp, C.G. Junglexicon, Inner City Books, Canada