הפרעה בוויסות החושי מסוג רגישות יתר, מתאפיינת בתגובה מוגברת או ממושכת לגירויים חושיים. אילו אבחנות ותסמונות היא מאפיינת? ואיך מטפלים ברגישות מוגברת?
הפרעה בוויסות החושי מסוג רגישות יתר היא דפוס של קושי בוויסות החושי, אשר מתאפיין בתגובה מוגברת, מהירה או ממושכת לגירויים חושיים שגרתיים, בעוצמה שאינה תואמת את מאפייני הגירוי. אנשים עם רגישות חושית גבוהה מהרגיל עשויים לחוות גירויים הנתפסים על ידי אחרים כנסבלים או בלתי מורגשים, כבלתי נעימים, עוצמתיים ואפילו מכאיבים. התגובות לכך עשויות לכלול עוררות יתר ומצוקה רגשית, אשר עלולות להוביל להימנעות מגירויים מסוג זה, להסתגרות או להתפרצויות.
מה המאפיינים של רגישות חושית מוגברת?
רגישות יתר יכולה להופיע בחוש אחד או בכמה חושים יחד, ועוצמתה עשויה להשתנות במהלך היום בהתאם למצבו של האדם. אלו הם הביטויים המרכזיים של הפרעה בוויסות החושי מסוג רגישות יתר:
• מערכת המגע (המערכת הטקטילית): האדם חווה תחושות גופניות בעוצמה גבוהה, כמו מגע של בגדים מסוימים, מגע פיזי עם אחרים, או מגע עם חומרים כמו דשא וחול. כך, פעולות בסיסיות אשר מערבות מגע, כמו חפיפת ראש, עשויות להיתפס כחוויה מאיימת ולא נעימה.
• מערכת שיווי המשקל והתנועה (המערכת הווסטיבולרית): רגישות יתר במערכת זו עלולה להתבטא בחוסר ביטחון תנועתי. למשל, בקרב ילדים, הדבר עשוי להתבטא בחשש משימוש בנדנדות ומתקני שעשועים.
• חושי הטעם והריח: רגישות זו עשויה להוביל לבררנות באכילה, להימנעות ממאכלים בעלי מרקם מסוים ולרתיעה מריחות חזקים במיוחד.
• חוש השמיעה: רעשי רקע שגרתיים נתפסים כחזקים וצורמים, דבר המקשה על הריכוז וגורם להצפה חושית בסביבות רועשות או הומות.
• חוש הראייה: רגישות לאורות חזקים או תחושת אי-נוחות בחללים מוארים מאוד.
באילו מצבים מתקיימת רגישות חושית מוגברת?
כיום, הפרעה בוויסות החושי מסוג רגישות יתר אינה מוגדרת כאבחנה עצמאית במדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-5). עם זאת, רגישות חושית מוגברת מהווה סימפטום מרכזי במגוון אבחנות ומצבים נוירו-התפתחותיים:
• תסמונת הקשת האוטיסטית (ASD): רגישות חושית נכללת כיום בין הקריטריונים לאבחון אוטיזם. הדבר מתבטא בתגובתיות יתר או חסר לגירויים חושיים מסוימים בסביבה, כמו צלילים או מרקמים ספציפיים.
• הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD): רגישות יתר לגירויים סביבתיים היא מאפיין שכיח אצל המתמודדים עם פוסט טראומה. היא נובעת ממצב של עוררות יתר, שבו מערכת העצבים דרוכה לזיהוי סכנות פוטנציאליות. במצב זה, גירויים יומיומיים שנתפסים לרוב כשוליים, הופכים עבור המערכת החושית לאותות אזהרה שקשה לסנן.
• הפרעות חרדה: עוררות יתר יכולה להופיע גם אצל אנשים המתמודדים עם חרדה, כחלק מתחושה של הצפה חושית.
• הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות: מבוגרים וילדים עם הפרעת קשב וריכוז עלולים לחוות קושי בסינון גירויים לא רלוונטיים בסביבתם, דבר שיכול לגרום לכך שגירויים מסוימים נחווים בעוצמה גבוהה ומפריעים לקשב.
מה הטיפול ברגישות חושית מוגברת?
• טיפול באינטגרציה חושית: גישה טיפולית שמטרתה לשפר את האופן שבו המוח מעבד ומווסת גירויים מהסביבה ומהגוף. הטיפול מבוסס על חשיפה הדרגתית ומבוקרת לגירויים חושיים שונים – כגון תנועה, מגע ושיווי משקל – במסגרת פעילויות חווייתיות המעודדות את המערכת להגיב בצורה מותאמת יותר. תהליך זה מסייע ברכישת מיומנויות של ויסות עצמי ובפיתוח יכולת התמודדות יעילה עם גירויים שנתפסו בעבר כמאתגרים או מציפים.
• טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): טיפול המתמקד בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה והתנהגות המשמרים מצוקה. עבור הפרעה בוויסות החושי מסוג רגישות יתר, הטיפול מסייע בפיתוח אסטרטגיות התמודדות עם תגובות רגשיות כגון חרדה או הימנעות מגירויים, תוך חיזוק תחושת השליטה של האדם ויכולתו לווסת את התגובה לגירויים חושיים. בנוסף, נעשה שימוש בטכניקות של חשיפה הדרגתית והרפיה.
• פיתוח אסטרטגיות ויסות והתאמות סביבתיות: גישה יישומית המתמקדת בהתאמת הסביבה ובפיתוח הרגלים המסייעים להפחתת עומס חושי. בין היתר, נעשה שימוש באמצעים כמו הפחתת רעש, בחירת בגדים נוחים, יצירת שגרה צפויה ושימוש בכלים מווסתים (למשל, לחץ עמוק או משקפי שמש). גישה זו תומכת ביכולת התפקוד של האדם, ו מסייעת בצמצום מצבים מציפים בסביבתו.
מקורות
כוכבי ה., רביב ע. (2007) המדריך הישראלי להורים הוצאת כינרת זמורה ביתן
Ohanneson, B., Schoen, S. A., & Mitchell, V. (2023). Emerging ideas. Parent perspectives on children with sensory over?responsivity. Family Relations, 72(5), 2820-2832
Critz, C., Blake, K., & Nogueira, E. (2015). Sensory processing challenges in children. The Journal for Nurse Practitioners, 11(7), 710-716
van den Boogert, F., Klein, K., Spaan, P., Sizoo, B., Bouman, Y. H., Hoogendijk, W. J., & Roza, S. J. (2022). Sensory processing difficulties in psychiatric disorders: A meta-analysis. Journal of Psychiatric Research, 151, 173-180
Schwarzlose, R. F., Tillman, R., Hoyniak, C. P., Luby, J. L., & Barch, D. M. (2023). Sensory over-responsivity: A feature of childhood psychiatric illness associated with altered functional connectivity of sensory networks. Biological psychiatry, 93(1), 92-101
