אינטגרציה תיאורטית הינה אחת מארבע העמדות של הפסיכותרפיה האינטגרטיבית המוגדרת כפסיכותרפיה שבה "שתי גישות טיפוליות או יותר משולבות זו בזו, בתקווה שתוצאות הטיפול המשולב יהיו טובות יותר מאשר כל הטיפול בכל אחת מתרפיות המקור בלבד" (נורקרוס, 2005, עמ' 8).
עמדת האינטגרציה התיאורטית הינה עמדה היוצאת מבסיס של תפיסה סדורה על טבע האדם ועל פסיכופתולוגיה. רק מתוך תפיסה סדורה זו, לפי עמדה זו, נגזר הצורך לשלב שיטות ולבצע אינטגרציה.
אחת הדוגמאות המייצגות לאינטגרציה תיאורטית הינו מודל הפסיכודינמיקה המעגלית של וכטל (2005), המשלב רעיונות ותפיסות מהגישות הפסיכודינאמית, הקוגניטיבית התנהגותית והמערכתית משפחתית.
דוגמאות נספות לאינטגרציה תיאורטית ניתן לראות בטיפול ה-DBT של מרשה לינהן (1993), בטיפול הקוגניטיבי אנליטי של רייל (1995) ובפסיכותרפיה האינטגרלית של Ingersoll & Zeitler שהתפרסמה בשנת 2010.
ביבליוגרפיה
Ingersoll, R. E., & Zeitler, D. M. (2010). Integral psychotherapy: Inside out/outside in. Suny Press.
Linehan, M. M. (1993). Cognitive behavioral therapy of borderline personality disorder (Vol. 51). New York: Guilford Press.
Norcross, J. C. (2005). A primer on psychotherapy integration. In J. C. Norcross & M. R. Goldfried (Eds.), Handbook of Psychotherapy Integration (2nd ed., pp. 3–23). New York: Oxford.
Ryle, A. E. (1995). Cognitive Analytic Therapy: Developments in theory and practice. John Wiley & Sons.
Wachtel, P. L., Kruk, J. C., & McKinney, M. K. (2005). Cyclical psychodynamics and integrative relational psychotherapy. Handbook of psychotherapy integration, 2, 172-195.
