תפריט נגישות
חיפוש

Symbolic Equation - שוויון סימבולי

שוויון סימבולי הוא מונח שטבעה חנה סגל, קלינאית ותיאורטיקנית אשר היתה אחת מממשיכות דרכה המרכזיות של מלאני קליין. סגל טבעה את המונח שוויון סימבולי כחלק מהדיון שלה בהתפתחות היכולת הסימבולית והשפה.

יכולת סימבולית תקינה מתבטאת ביכולת לתפוס כי דבר אחד מסמל דבר אחר. למשל, היכולת הסימבולית מאפשרת לנו לתפוס כי דגל מסמל את המדינה אליה הוא משויך ומילים כמו "עצב", "שמחה" וכד' מייצגות את החוויה הפנימית. חנה סגל הציעה כי לפני שהיכולת הסימבולית תתבסס באופן זה, הילד עובר דרך שלב אותו כינתה שוויון סימבולי. בשלב זה הילד עדיין אינו תופס כי הסמל מייצג דבר מה שונה אלא מרגיש שהסמל הוא הדבר עצמו. כך, למשל, ילד קטן יכול לפחד מציור של כלב נוהם בדיוק כמו שיפחד מכלב נוהם, בעוד שלאדם בוגר עם יכולת סימבולית תקינה תהיה הבחנה ברורה בין כלב ממשי המהווה סכנה לבין כלב מצויר. בהתפתחות התקינה, כל ילד יעבור שלב של שוויון סימבולי ועם הזמן יפתח יכולת סימבולית שלמה ומתוחכמת יותר.

על אף שהתפתחות השפה נתפסת בדרך כלל כמושתתת על יכולת קוגניטיבית תקינה ועל חשיפה מספקת לגירויים שפתיים סביבתיים, קליין וסגל הצביעו גם על השפעתם של גורמים רגשיים ובין אישיים על התפתחות השפה, ובאופן ספציפי על היכולת לנוע ממצב של שוויון סימבולי אל יכולת סימבולית מלאה.

סגל טענה כי היכולת להפריד בין הסמל למסומל מושתתת על היכולת הרגשית להפרדה בין העצמי לבין האובייקט. בהתאם, היא טענה שכאשר האדם אינו חווה את עצמו כנפרד אלא כממוזג באובייקט הראשוני שלו- יכולתו לנוע ממצב של שוויון סימבולי אל יכולת סימבולית מלאה תהיה מוגבלת וחלקית ביותר. במצב זה של שוויון סימבולי בו הסמל אינו נתפס כמסמך דבר אחר אלא כשווה לדבר האחר- השימוש בשפה יהיה דל וקונקרטי.

תפיסות עכשוויות מציעות הסבר נוסף לקושי במעבר בין שוויון סימבולי לבין יכולת סימבולית מלאה. הסבר זה יוצא מהנחה שהתפתחות היכולת הסימבולית תלויה בקיומם של יחסי אובייקט טובים דיים המאפשרים לילד להרגיש באופן עמוק כי המחוות שלו (תנועות, מילים) הן בעלות משמעות ומסוגלות לתקשר את מחשבותיו, רגשותיו ועולמו הפנימי. כך, למשל, כאשר הורה מספר לילד על מצבו הרגשי ("אתה שמח שסבתא באה...", "נעלבת מזה שהוא לא רוצה לשחק איתך") הוא מסייע לו להפנים את התחושה לפיה מילים יכולות לייצג את העולם הפנימי. לעומת זאת, כאשר ההורה אינו מספר לילד על חוויתו הרגשית, או כאשר הוא מייצג את החוויה הפנימית באופן בלתי מדויק (למשל, הילד עצוב או מאוכזב וההורה מגיב באמירה כ"אתה רעב עכשיו, אתה רוצה ממתק?")- היכולת לפתח יכולת סימבולית נפגעת והילד נשאר במצב של שוויון סימבולי בו המילה מייצגת עצמים וסיטואציות קונקרטיות ולא רגשות, מחשבות וחוויות פנימיות.


אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכולוגי