תפריט נגישות
חיפוש

Envy - צרות עין

צרות עין, המכונה לעיתים גם התקנאות, היא מנגנון נפשי אשר מלאני קליין הדגישה את השפעתו על חיי הנפש.

קליין, אשר ייסדה את אסכולת יחסי האובייקט, הציעה כי אחת המשימות המורכבות איתן התינוק הצעיר מתמודד היא בניית יחסי אובייקט על בסיס מפגשיו עם חלקי האובייקט הטובים והרעים של האובייקטים שלו. אחת ההתמודדויות הניצבות בפני התינוק היא ההכרה בכך שהוא תלוי באופן מוחלט בגורם חיצוני (האובייקט).

בהתאם, התינוק עשוי לחוות שנאה לא רק אל אובייקט הרע והמתסכל, אלא גם לאובייקט הטוב אשר בו הוא תלוי: התינוק שונא את האובייקט הטוב על שהוא מחזיק בדברים להם הוא זקוק ובהם הוא תלוי. הכרה זו מביאה את התינוק לרצות לנכס לעצמו את הטוב שבאובייקט, אך מאחר ואינו מסוגל לכך, מתפתחת צרות עין המתבטאת ברצון להרוס את האובייקט ואת חלקיו הטובים. כלומר, התינוק החווה צרות עין אינו רוצה להחזיק בחלקים הטובים כמו האובייקט או במקום האובייקט, אלא מעוניין בהתקפתם והחרבתם של חלקי האובייקט הטובים.

קליין הציעה כי רמות גבוהות של צרות עין יכולות להיות ביטוי לרמה מולדת גבוהה של דחף המוות, או לחסכים וחוויות טראומטיות המגבילים על האפשרות ליהנות מחלקי אובייקט טובים. במקרים אלו של צרות עין, התינוק מתקשה מאוד לקחת אל תוכו גם חוויות חיוביות עם האובייקט וכך מתחזקת תחושת חסך וההזנחה על ידי האובייקט- אשר מעצימים את צרות העין וחוזר חלילה.

קליין קישרה בין רמות גבוהות של צרות עין לבין פסיכופתולוגיה. צרות עין מקשה על התינוק להשתמש ולהפנים את חלקיו הטובים של האובייקט, וקושי זה עלול להגביל ולעכב את ההתפתחות. כך , למשל, כאשר רמות גבוהות של צרות עין מונעות מהתינוק לאכול, התפתחותו הפיסית נפגעת ובהשאלה- כאשר התינוק אינו לוקח פנימה את חלקיה הטובים של האם (הכלה, החזקה, הרגעה וכד') הוא עשוי להתקשות לפתח יכולות אלו. על בסיס רעיון זה קליין קישרה בין צרות עין לבין התגובה הטיפולית השלילית: המטופל החווה צרות עין אינו מסוגל לשאת סיטואציה של קבלה והנאה מחלקיו הטובים והמזינים של המטפל וחייב להתקיף אותם, וכך מונע מעצמו להשתמש בפירושים ובעבודה הטיפולית להתקדמות והתפתחות נפשית.

מחיר נוסף של רמות גבוהות של צרות עין הוא ההגנות המתפתחות סביבה. צרות עין וההרסנות התוקפנית שנלווית לה יכולות להיות חוויות נפשיות קשות ומטלטלות, ועל כן מתפתחות לא פעם הגנות המסוות את צרות העין. בין הגנות אלו נכללות הפחתת ערך העצמי, עמדה מזוכיסטית וגרנדיוזיות.

כאשר עוסקים בנושא של צרות עין, חשוב להבחין בינה לבין חמדנות (greed) וקנאה (jealousy), גם אם הביטוי הקליני שלהם בפועל עשוי להיות דומה. חמדנות היא חוויה נפשית הקשורה ברצון לנכס את כל טובו של האובייקט לעצמי. חמדנות היא חוויה של היעדר דאגה לאובייקט אך אינה מכוונת להרסנות ("אני רוצה את כל החלב, ולא אכפת לי שהשד מתרוקן לגמרי ושאמא שלי מתעייפת בהנקה"). גם צרות עין היא רגש פרימיטיבי המופנה אל האובייקט הטוב, אך בניגוד לחמדנות, היא מלווה ברצון להרס שלו ("אם לי אין גם לך לא יהיה").

לעומת צרות עין וחמדנות, קנאה היא רגש בוגר ובשל יותר הקשור בסיטואציה האדיפלית וביחסים בין שלושה אנשים. מהות הקנאה היא בפחד לאבד את האובייקט הטוב (האם) לטובת אדם שלישי (האב) מתוך רצון לשמור את הטוב לעצמי- ולא מתוך רצון להרס שלו. במובן זה, קנאה היא רגש רבה פחות הרסני ביחס לרגשות של צרות עין מפני שהוא מכוון במהותו לשימור קשר עם האובייקט הטוב ולא להתקפתו.


ביבליוגרפיה

קייזה, מ. התקנאות והכרת תודה. בתוך: התיאוריה הקלייניאנית- נקודת מבט בת זמננו בעריכת קטלינה ברונסטיין. הוצאת תולעת ספרים, 2008.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול נפשי