הטקסט הבא בוחן כיצד משפחה, מוסדות החינוך והמדיה מעצבים ציפיות לגבי תפקידי מגדר ומדגים מה קורה כשחורגים מהן. מהן ההשלכות הרגשיות והחברתיות של חלוקת התפקידים המקובלת? ואיך אפשר לפתוח מרחב בחירה רחב יותר לכולנו.
תפקידי מגדר הם התפקידים החברתיים המצופים מנשים ומגברים בעקבות השתייכותם המגדרית. הם נובעים מתפיסות חברתיות המגדירות מה הן התכונות, היכולות והשאיפות של גברים ונשים. תפיסות אלו קיימות בחברה זמן רב, ומוטמעות בה גם כיום. תפקידי המגדר הם בעלי השפעה חברתית ואישית. הם קשורים ביצירה ושימור של פערים בין המגדרים בתחומי החיים שונים, ויכולים להוביל ללחץ חברתי ונפשי.
מה ההבדל בין מין למגדר?
בכדי להבין מהם תפקידי מגדר, יש להתייחס למונחים מין ומגדר. מין, בהקשר זה, מתייחס לשאלה האם אדם הוא זכר או נקבה. מין נקבע לפי גורמים ביולוגיים מולדים, כגון כרומוזומי מין, הורמונים, איברי רבייה ואיברי מין.
לעומת זאת, מגדר מתייחס באופן מסורתי לשאלה האם אדם הוא גבר או אישה, וכולל בתוכו את התפיסות, הציפיות והאמונות ביחס לגברים ולנשים. ברוב מערכות המגדר לאורך ההיסטוריה ועד ימינו, גבריות נחשבה לעליונה על נשיות, מה שמוביל ליחסי כוח לא מאוזנים בין המגדרים. בעשורים האחרונים, בעקבות התפתחויות בחשיבה הביקורתית על המערכת המגדרית, גברה ההכרה בהיותה הבנייה חברתית ולא עובדה טבעית, כמו-גם בקיומם של מגדרים נוספים.
תפקידי מגדר, אשר מהווים חלק מהבניית המגדר, הם מכלול ההתנהגויות המצופות מאנשים על בסיס מגדרם. הם מושפעים מסטראוטיפים מגדריים, כלומר מאמונות ותפיסות מכלילות לגבי גברים ונשים, והתכונות המיוחסות להם. סטראוטיפים אלו נוגעים למשל לתפיסה של גברים כבעלי יכולת, אסרטיביים ועצמאיים, ושל נשים כחברותיות, דואגות לאחר ורגישות. תפיסות אלה מגדירות את התפקידים החברתיים המקובלים עבור גברים ונשים בכלל תחומי החיים.
כל אדם מחזיק בזהות מגדרית, שהיא החוויה האישית של האדם את מגדרו. כשקיימת הלימה בין מין האדם, המגדר המשויך לו על ידי החברה וזהותו המגדרית, זכר הוא גם גבר, ונקבה היא גם אישה. בקרב הקהילה הטרנסג'נדרית, מין האדם והמגדר המשויך לו אינם תואמים לזהותו המגדרית, כך שאדם שנולד כזכר יכול להזדהות כאישה, כבעל.ת מגדר שאינו בינארי (לא גבר או אישה), ועוד.
המערכת המגדרית משפיעה על חיי הפרט בצורה נרחבת, שכן במסגרתה מצופה מהאדם לפעול בהתאם למגדר אליו הוא משויך חברתית. עבור אנשים מסוימים, לדוגמה אנשים שהציפייה המגדרית מהם אינה תואמת לזהות המגדרית שלהם, המערכת המגדרית והציפיות החברתיות שנוצרות בעקבותיה עלולות להוביל ללחץ וקושי.
איך תפקידי מגדר נוצרים ומשתמרים?
תפקידי המגדר נלמדים לאורך כל שלבי החיים בדרכים ישירות ועקיפות. דרך המשפחה, מורים, חברי קבוצת הגיל ועוד. דוגמה לכך היא בחירה בצעצועים תואמי תפקידי מגדר, כמו משאיות לילדים ובובות לילדות. גם כשהורים נמנעים מכך, הם עשויים להפגין באופן לא מודע יחס אוהד יותר לפעילויות תואמות תפקידי מגדר.
חשיפה למדיה, או לתוצרי תרבות שונים (כתוכניות טלוויזיה, סרטים וספרים), משפיעה גם היא על הפנמת תפקידים מגדריים. כך למשל, ראיונות בתקשורת נוטים פעמים רבות להתמקד בהישגיהם של גברים, ובמראה ובמערכות היחסים הרומנטיות של נשים, וכך משפיעים על האמונות של ילדים וילדות בנוגע לאפשרויות הפתוחות בפניהם בהמשך חייהם.
תפקידים אלו מבוססים על ההנחה כי ישנו דמיון גדול בין בני ובנות אותו המגדר, ולא על התכונות הייחודיות של האדם היחיד. בפועל, אנשים ממגדרים שונים מזדהים עם תפקידי המגדר שלהם במידה משתנה, וכן עשויים לאמץ אותם או להתנגד להם.
מהן ההשפעות החברתיות והנפשיות של תפקידי מגדר?
כיום, אנשים נוטים פחות להאמין באופן מפורש בהבדלים משמעותיים בין גברים ונשים, אך רבים עדיין מחזיקים בעמדות אלו בצורה פנימית ולא מודעת. בפועל, תפקידי מגדר עודם בעלי השפעות חברתיות, כלכליות ונפשיות רחבות, ועשויים להוביל אנשים לבחירות ולמסלולי חיים שאינם משקפים את העדפותיהם האישיות.
תפקידי מגדר משתקפים בעולם התעסוקה, כך שגברים בוחרים יותר במקצועות המדגישים יכולות ביצוע, כמו שיטור, ונשים במקצועות שמדגישים דאגה לאחר, כמו סיעוד. גם כשנשים וגברים עובדים בתפקיד זהה, לרוב הם יבצעו משימות שונות ויקבלו שכר שונה. בנוסף, נשים מהוות חלק קטן יותר משוק העבודה, ומיוצגות פחות בדרגות הגבוהות של מקצוען. הציפייה המגדרית שישקיעו יותר זמן בילדיהן, קשורה בכך שאימהות גובה מחירים גבוהים יותר מאבהות ביחס לקריירה.
על פי מחקרים, תפקידי המגדר משפיעים גם על חלוקת מטלות הבית, כך שללא קשר למעמדן המקצועי, נשים משקיעות יותר זמן מגברים במטלות הבית. בנוסף, הן משקיעות יותר זמן בטיפול בילדים, במבוגרים ובחולים, גם מחוץ לעבודתן, בעוד הציפייה היא שגברים יהיו מעורבים פחות במטלות מסוג זה.
גם חוסר עמידה בתפקידי המגדר עלול להוביל להשפעות שליליות. נמצא במחקר כי אבות שנשארים בבית למען גידול ילדיהם מוערכים פחות מנשים שנוהגות כך. בנוסף, נשים שמתנהלות באסרטיביות נתפסות כלא נחמדות, וגברים שמתנהגים בצניעות נתפסים כבעלי ערך עצמי נמוך.
ברמה הרגשית, הסטראוטיפים ותפקידי המגדר הגבריים, מעודדים גברים לא לשתף ברגשות ובקשיים, דבר שעלול לגבות מחיר נפשי ואף להוביל לרמות גבוהות יותר של דיכאון, בדידות ושימוש בחומרים. בפועל, ההבדל העיקרי בין גברים ונשים הוא לא בחוויה הרגשית עצמה אלא בביטוי הרגשי, כאשר גברים נוטים להביע כעס ונשים עצב. דרכי ביטוי אלה, מושפעות בעצמן מסטראוטיפים מגדריים.
אל מול נוכחותם הרחבה של מסרים על תפקידים מגדריים בחברה ובתרבות, אנשים על הקשת הטרנסית עשויים לחוות קושי הן ביחס למגדר המצופה מהם והן ביחס למגדר עימו הם מזדהים. קשיים אלה, לצד סביבה שאינה מקבלת את זהותם המגדרית, עלולים להוביל לביטחון עצמי נמוך, דיכאון ושימוש בחומרים. לעיתים, אי ההלימה בין המין (והמגדר המצופה ממנו) לזהות המגדרית כרוך בחוויה של מצוקה משמעותית. במקרים אלה, ייתכן שמדובר בדיספוריה מגדרית, ופנייה לטיפול יכולה לסייע.
האם ניתן להשפיע על תפקידי מגדר?
מכיוון שתפקידי מגדר מוטמעים עמוק בחברה, שינוים עלול לערוך זמן רב. עם זאת, המחקר מגלה דרכים בהן שינוי זה יכול להתרחש. מעבר למודעות לתפקידי המגדר ולהשפעותיהם, חשיפה מרובה לגברים ונשים שמקיימים תפקידי מגדר שונים, או חשיפה לדמויות לחיקוי שאינן תואמות לחלוטין לתפקידיהן המגדריים, עשויות להיות יעילות.
בנוסף, בעולם המודרני, תחומי החיים השונים דורשים שילוב של תכונות שנחשבות גבריות ונשיות. כפי שעולם התעסוקה דורש אינטליגנציה רגשית ויחסי אנוש טובים, תחזוקת המשפחה והבית דורשות כישורים ביצועיים וטכנולוגיים. כלומר, אנשים כיום נוטים יותר לבטא תכונות ולבצע משימות ״נשיות״ ו״גבריות״ כאחד ואף להנות ולהרוויח מהן. אם כן, הכרה בכך יכולה לסייע בצמצום המרחק בין תפקידי המגדר השונים.
מקורות
Eagly, A. H., & Sczesny, S. (2019). Gender roles in the future? Theoretical foundations and future research directions. Frontiers in psychology, 10, 1965
Ellemers, N. (2018). Gender stereotypes. Annual review of psychology, 69(1), 275-298
Heise, L., Greene, M. E., Opper, N., Stavropoulou, M., Harper, C., Nascimento, M., Zewdie, D., Hawkes, S., Henry, S., Heymann, J., Klugman, J., Levine, R., Raj, A., Gupta, G. R. (2019). Gender inequality and restrictive gender norms: framing the challenges to health. The Lancet, 393(10189), 2440-2454
Mezzalira, S., Scandurra, C., Mezza, F., Miscioscia, M., Innamorati, M., & Bochicchio, V. (2022). Gender felt pressure, affective domains, and mental health outcomes among transgender and gender diverse (TGD) children and adolescents: A systematic review with developmental and clinical implications. International journal of environmental research and public health, 20(1), 785
