תפריט נגישות
חיפוש

Dollard and miller's reinforcement theory - תיאוריית החיזוקים של דולרד ומילר

בשנות ה-40' היו הפסיכואנליזה והגישה ההתנהגותית הזרמים המרכזיים בתחום הפסיכולוגיה. שני זרמים אלו נחשבו למנוגדים במהותם: בעוד שהפסיכואנליזה הדגישה את חיי הנפש וההתרחשות הבלתי מודעת המניעה את האדם, התמקדה הגישה ההתנהגותית המקורית אך ורק בהתנהגות האנושית הנראית לעין. יחד עם זאת, החל משנות ה-40' החלו תיאוריות התנהגותיות להתמתן ולהתייחס אף לאלמנטים קוגניטיביים ונפשיים ועסקו גם במבנה האישיות. 

דולרד, סוציולוג ואנתרופולוג, ומילר, פסיכולוג ניסויי, שילבו עקרונות התנהגותיים עם עקרונות פסיכואנליטיים ועיצבו תיאורית אישיות המציעה תפיסה ייחודית של שלבי התפתחות האישיות, היווצרות פתולוגיה ודרכי טיפול.

אישיות ותהליכי הלמידה הבסיסיים

דולרד ומילר הגדירו את האישיות כ"סכום הרגליו הנלמדים של האדם"  ובדומה לפרויד, הניחו כי התינוק מגיע את העולם עם מערכת של רפלקסים, דחפים ותגובות מולדים: הרגליו של האדם נבנים מתוך קישור בין דחף פנימי, גירוי סביבתי והתגובה ההתנהגותית הנלווית אליהם. דחף הוא גירוי חזק המניע את האדם לפעולה (צמא, למשל), רמז הוא גירוי בסביבה החיצונית אשר מנחה את האדם כיצד לפעול לסיפוק הדחף (רמז של פאב יביא לפנייה למלצר, רמז של ברז יביא לשתייה ממנו). הדחפים אשר מניעים את התנהגות האדם עשויים להיות דחפים ראשוניים הנובעים מצרכים ביולוגיים (רעב, כאב) או דחפים משניים/נלמדים אשר עוצבו באמצעות התנסויות בסביבה מאחר וקושרו לדחף ראשוני (צורך במגע גופני אשר קושר בינקות לחום והזנה, צורך בהשגת ציון גבוה במבחן מאחר אשר קושר להפגנת חיבה של האם וכד').  

 לעיתים, תגובת האדם לגירוי מסוים חזקה עד כדי כך שהיא עצמה הופכת לדחף שהאדם מפתח תגובות לסיפוקו. ילד שננשך ע"י כלב, למשל, עשוי להגיב בהזעה ורעידה למראה כלב אחר, מאחר ומראה הכלב מקושר לכאב (דחף ראשוני). ההזעה והרעידה מביאות לתחושה לא נעימה אשר הילד יפעל כדי להפחיתה (ע"י הימנעות מהתקרבות לכלבים, למשל). סוג  תגובות נוסף המעצב את התנהגות האדם הוא "תגובות המעוררות רמזים": מצבים בהם האדם מחפש באופן אקטיבי אחר רמזים אשר ינחו את תגובתו. ילד אשר חושש מאלימות בבית ספרו, למשל, עשוי לחפש בעיניו אחר מבטים, התנהגות או אותות מסוימים בהתנהגותם של ילדים אחרים ובמידה ויאתר תוקף פוטנציאלי, יגיב בבריחה.

 

כפי שניתן לראות, רעיונותיהם של דולרד ומילר מציעים הסבר לאופן בו התנסויותיו של הפרט בסביבה מעצבות את סט ההתנהגויות האופייניות לו, ועל כן גם את אישיותו. עקרונות אלו מייצגים את האופן הבסיסי בו תפסו דולרד ומילר את תהליכי הלמידה הבסיסיים, אך עבודתם התיאורטית הדגישה גם את תפקיד החברה והאינטראקציות הראשוניות של התינוק ככוחות המשפיעים ומעצבים את האישיות וההתנהגות הנגזרת ממנה. כך, למשל, הדגישה התיאוריה כי התנהגויות רבות נרכשות מתוך צפייה וחיקוי של אנשים מבוגרים (בילדות), ובמנהיגים ודמויות סמכות בבגרות.

שלבי ההתפתחות על פי דולרד ומילר

בדומה לתאורטיקנים פסיכואנליטיים הניחו דולרד ומילר כי חוויות הילדות משפיעות על האישיות הבוגרת. חוויתו הבסיסית של התינוק היא חוויה של חוסר אונים וחוסר יכולת להביא לסיפוק הצרכים ולהימנע מתסכולים (תינוק הסובל מהקור, למשל, אינו יכול להקל על עצמו אלא תלוי בטיפול שיקבל מסביבתו). על ההורים לדאוג שרמת הדחף של התינוק לא תהיה גבוהה מדי (למשל, שלא יהיה רעב מדי) וכמו כן, עליהם להקפיד שלא להציב בפניו דרישות תובעניות מדי.

דולרד ומילר הציגו ארבעה שלבים בהתפתחות הילד בהם דרישות ההורים יוצרות קונפליקט: הזנה וגמילה מיניקה, חינוך לניקיון, חינוך מיני וחינוך לשליטה בכעס ותוקפנות. שלבים אלו מקבילים לשלבים הפסיכו סקסואליים של פרויד (אוראלי, אנאלי ופאלי) ובדומה להם, מהווים את הבסיס לקונפליקטים והפרעות רגשיות בבגרות, במידה ואינם נפתרים באופן יעיל. כך, למשל, הציעו דולרד ומילר כי תינוק אשר לומד שבכיו מביא לסיפוק צרכיו (האם מאכילה אותו), יאמץ בעתיד גישה אקטיבית להתמודדות עם דחפים. זאת לעומת תינוק אשר צרכיו אינם מסופקים בתגובה לבכיו, אשר יאמץ גישה פסיבית או ילמד להתעלם מדחפיו.

 בשלב מוקדם מאוד של חייהם לומדים ילדים כי ביטוי דחפיהם עומד לעיתים בניגוד לרצון ההורים, ונאלצים למצוא את דרך הביניים. כך, למשל, עשוי הילד הכועס שנדרש "לא להרביץ" לבטא את זעמו בציור חיילים המנצחים בקרב.

דרך התמודדותו של הילד עם הקונפליקט הנוצר בין הצורך בביטוי הדחף לבין הצורך במילוי תביעת ההורה תהווה את הבסיס לאישיותו הבוגרת וליכולתו למצוא את הדרך לבטא את דחפיו באופן יעיל ותואם. ואכן, ההתמודדות עם קונפליקטים היוותה מוקד עניין מרכזי בתיאוריה וקושרה להיווצרות ההתנהגות הפתולוגית.

קונפליקטים ופתולוגיה

מילר הציע מודל המתייחס לנטייה לספק דחפים ולהתנהגות במצבי קונפליקט. הוא התייחס לנטייה לביטוי הדחפים במונחים של התקרבות הימנעות:

עקומת ההתקרבות: מתארת עוצמת הנטייה להשגת מטרה בהתאם למרחק מהמטרה- ככל שהמטרה קרובה יותר, גדל הדחף להשיגה (למשל, ככל שאני מתקרב למסעדה כך גובר הצורך שלי באוכל).
עקומת ההתרחקות: מתארת את עוצמת הנטייה להימנע מגירוי בלתי נעים בהתאם למרחק ממנו- ככל שאנו קרבים לגירוי המאיים, כך גוברת נטייתנו להימנע ממנו (ככל שאנו מתקרבים ליום המבחן הקשה, גדלה נטייתנו להתחמק ממנו).
מילר הניח כי דחפים חזקים מגבירים את נטיית ההימנעות או ההתקרבות וכי הנטייה להימנעות מגירוי שלילי חזקה יותר מהנטייה להתקרב לגירוי חיובי. לטענתו של מילר, קונפליקט נוצר כאשר האדם נאלץ להתמודד עם מספר נטיות בו זמנית והציע שלושה סוגי קונפליקטים:

קונפליקט בין התקרבות להימנעות: קונפליקט זה נוצר כאשר אדם מעוניין בהשגת מטרה אך חושש ממנה בו זמנית. במצב כזה עשוי האדם לפעול במרץ להתקרבות אל המטרה, אך ככל שיתקרב אליה תגבר נטייתו להימנע ממנה והוא יפעל לביטולה. לדוגמא, אדם אשר שואף להגיע למשרה רמה במקום עבודתו אך חושש שתפקיד בכיר יפגע ביחסים עם משפחתו עשוי להשקיע בעבודתו ולטפס בסולם הדרגות אך לסרב, או לפעול באופן שיביא למניעת קידומו למנכ"ל.  

קונפליקט בין שתי נטיות להימנעות: מתרחש במצב בו יש צורך לבחור בין שתי אפשרויות בלתי נעימות. במצב כזה תגבר הנטייה להימנעות ככל שתתקרב אחת האפשרויות והאדם ינוע בין השתיים. למשל, אדם הסובל מכאב שיניים אך מפחד מהטיפול יקבע תור אחרי לילה ללא שינה אך יבטל את התור לרופא השיניים כשזה יתקרב, וחוזר חלילה.

קונפליקט בין שתי נטיות התקרבות: מתרחש כאשר על האדם לבחור בין שתי אפשרויות בהן הוא חושק. קונפליקט זה נחשב חמור פחות, מאחר וככל שהאדם יתקרב ליעד נחשק תגבר נטייתו להשיג יעד זה וכמיהתו ליעד האחר תפחת. כך, למשל, אדם המקבל שתי הצעות עבודה מפתות עשוי להשתכנע באופן מוחלט לאחר יום ביקור באחד ממקומות העבודה.
 

דולרד ומילר ראו את הפתולוגיה כנובעת מקונפליקטים נלמדים: במהלך השלבים הקונפליקטואליים בילדות וענישה של ההורים על ביטוי דחפים, מתפתח פחד מגירויים מסוימים והילד חווה קונפליקט של התקרבות-הימנעות (למשל, רצון להתנהגות מינית, אך פחד מביטויה). בבגרות, הופכים הפחד והקונפליקט לבלתי מודעים  ומתפתח סימפטום פתולוגי המקטין את החרדה שמעורר הגירוי. תפיסה זו של הפתולוגיה הביאה את מילר ודולרד לאמונה בטיפול הכולל לא רק את הסימפטום ההתנהגותי (בדומה לטיפולים בגישה ההתנהגותית) אלא גם את הגורמים לו (בדומה לגישה הפסיכואנליטית). בהתאם, יש להשתמש בשיטות פסיכואנליטיות המביאות להעלאת קונפליקטים מודחקים למודעות, כאסוציאציות חופשיות.       

תהליכים בלתי מודעים ומנגנוני הגנה

דולרד ומילר, כאמור, אימצו את רעיונותיו של פרויד בנוגע לקיומה של פעילות נפשית בלתי מודעת, אך הסבירו אותה באופן שונה מהגישה הפרוידיאנית. בעוד שפרויד הציע כי הנפש, במהותה, כוללת חלקים לא מודעים אשר מכילים משאלות ודחפים מאיימים (ראה המודל הטופוגרפי), הניחו דולרד ומילר כי חלק מהתכנים (דחפים, תגובות, רמזים, חוויות מיניות) הופכים לבלתי מודעים מאחר ונלמדו לפני רכישת השפה ולכן לא זכו לייצוג מילולי שיאפשר להכיר בהם. חלק אחר מהרמזים והתגובות הפכו לבלתי מודעים לאחר שעברו הדחקה.

 דולרד ומילר קיבלו את אמונתו של פרויד בקיומם של מנגנוני הגנה נפשיים, אך ראו את היווצרותם כתוצר של למידה: הדחקה, למשל, נוצרת כאשר אדם חווה מחשבות ודחפים מאיימים  ולומד כי הדרך להפחתת חרדה היא הפסקת החשיבה על אותם נושאים. כך, אי הנוחות שמעוררות המחשבות הופכות לדחף ופעולת ההדחקה הופכת לתגובה המפחיתה את הדחף. לדוגמא, ילד אשר נענש בחומרה על הכאת אחותו הקטנה עשוי לפתח פחד ממחשבות ורגשות תוקפניים ולהדחיק את כעסו ותסכוליו.

בנוסף, עסק מילר בהיווצרותה מנגנון ההתקה, המאפשר לאנשים למצוא תחליף לסיפוק דחפיהם כאשר אינם יכולים להפנותם אל מושאם המקורי. מילר טען כי התקה נוצרת דרך מנגנון למידה: שתי תגובות דחפיות מתחרות מתקיימות במקביל והאדם בוחר בתגובה אשר אינה מעוררת פחד או אשמה. בתהליך של הכללה נבחר אובייקט דומה, יחסית, לאובייקט שכלפיו מתעורר הדחף, ואובייקט זה הופך באופן בלתי מודע למושא הדחף. ככל שהאובייקט החדש יהיה דומה לאובייקט המקורי, כך תהיה התגובה אליו חזקה יותר. כך, למשל, נער עשוי לחוש משיכה מינית לחברו אך  החרדה או הבושה שתעורר את המשיכה תגבור על המשיכה המינית ותגרום לנער להתיק את מושא הדחף המיני ולהימשך לאחותו של הנער. רעיונותיו של מילר בנושא ההתקה נבדקו מחקרית ונמצאו יעילים בהסברת התנהגויות אגרסיביות ועוינות.


ביבליוגרפיה

אישיות: תיאוריה ומחקר/ אירית ביטמן, רות בייט מרום, צבי להב, חן פיך, יחידה 3, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.

Displaced Aggression Is Alive and Well: A Meta-Analytic Review, Marcus-Newhall, Amy Pedersen, William C.; Carlson, Mike; Miller, Norman, Journal of Personality and Social Psychology, Volume 78(4), April 2000, p 670-689.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול קוגניטיבי התנהגותי - CBT