חיפוש

Sexuality - מיניות

הניסיון להגדיר מהי "מיניות נורמאלית" הוא קשה ומסובך. מיניות האדם מתפתחת בצורה מורכבת המושפעת מתהליכים נפשיים, בשילה גופנית ואינטראקציה עם אחרים. גם התרבות בה האדם חי והערכים החברתיים והמשפחתיים בהם גדל, משפיעים על התפתחותו המינית. הזהות המינית וההתנהגות המינית מהוות חלק משמעותי מהתפקוד והאישיות של האדם, לכן נהוג להשתמש במונח "התפתחות פסיכו-סקסואלית" המתייחס למיניות כאל חלק מהתפתחות המכלול האישיותי וההתנהגותי של האדם.

זיגמונד פרויד היה הראשון שהבין וחקר את חשיבות האנרגיה המינית כגורם מניע מרכזי בהתפתחות. לטענתו, כל דחף לכיוון של עונג והנאה הוא במקורו דחף מיני. לפי תפיסה זו של פרויד והתיאוריה הפסיכואנליטית, דחף המין (המכונה גם ליבידו או ארוס), יחד עם דחף המוות, הוא אחד ממקורות האנרגיה הבסיסיים לחיי הנפש. הנחתו של פרויד כי המיניות באה לידי ביטוי כבר בתקופת הילדות נחשבה לחתרנית ומהפכנית. אנשים החלו לתת את הדעת על הנאה מינית ועל למידה מינית אצל ילדים, ועל התפקיד המרכזי של ההתפתחות המינית כחלק מהמהלך ההתפתחותי של כל ילד וילדה. בנוסף לחיפוש אחר הנאה וסיפוק, ההתפתחות המינית הינה גם תהליך של למידה חברתית, בו תוך כדי התנסות ואינטראקציה לומדים ילדים וילדות מהן הציפיות החברתיות והתרבותיות מהם, ומפתחים את זהותם המינית כחלק מהזהות העצמית שלהם.
כאשר חוקרים את מיניות האדם נהוג לחלקה לארבעה מרכיבים עיקריים: זהות מינית, זהות מגדרית, נטייה מינית והתנהגות מינית.

זהות מינית

זהות מינית מתייחסת למינו הביולוגי של האדם, המורכב מהמטען הגנטי של כרומוזומי המין ( XY לזכר ו- XX לנקבה), הפעילות ההורמונאלית וההתפתחות הגופנית של סימני המין.

זהות מגדרית

הזהות המגדרית מתייחסת לאספקטים הפסיכולוגיים וההתנהגותיים הקשורים מבחינה חברתית לנשיות או גבריות. בין גיל שנתיים לשלוש מזהים ילדים את עצמם כבנים או בנות, כאשר בהגדרה זו מתערבים מלבד הנתונים הביולוגיים גם משתנים חברתיים. כבר מראשית החיים מושפע יחסם של ההורים לתינוק ממינו, עובדה המתבטאת, למשל, בדרך הדיבור וההתנהגות אליו, בתכונות שמייחסים לו, בחירת הבגדים והצעצועים עבורו ועוד. בהמשך ההתפתחות מושפעת הזהות המגדרית מאינטראקציות נוספות עם מורים, חברים וסמלי תרבות. ע"פ רוב המין והמגדר מתפתחים בצורה התואמת את ציפיות הסביבה- הבן מתחיל בהדרגה להזדהות עם האב והבת עם האם. במקרים מסוימים עלולים מין ומגדר להתפתח בצורה שונה ואפילו מנוגדת, אז מתפתחת הפרעה בזהות המגדרית.

נטייה מינית

הנטייה המינית מתארת את כיוון המשיכה, התשוקה והדחף המיני של האדם. הנטייה המינית משפיעה על המוטיבציה לחוש ולפעול מינית כלפי המין השני (נטייה הטרו-סקסואלית), כלפי אותו המין (נטייה הומו-סקסואלית) או כלפי שניהם (נטייה בי-סקסואלית). כיום, רואה החברה המערבית את שלושת הנטיות המיניות כנורמטיביות אך בעבר ובחברות שמרניות יותר נחשבו נטיות שאינן הטרוסקסואליות להפרעות נפשיות, כפירה דתית וכן הלאה.

התנהגות מינית

התגובה המינית היא התרחשות פסיכו-פיזיולוגית של עוררות מינית המתרחשת בתגובה לגירוי, ומתבטאת בעליית המתח הגופני והאמוציונאלי. התגובה המינית מושפעת מגישתו של האדם למיניות, מנטייתו המינית ומההתפתחות הפסיכו-סקסואלית שלו. מחזור התגובה המינית מתחיל בריגוש מיני בתגובה לגירוי מתמשך, ומגיע לשיאו בחוויית האורגזמה. ה DSM IV מגדיר ארבעה שלבים של התגובה המינית: תשוקה, ריגוש, אורגזמה ורזולוציה (שהיא הפגת המתח וחזרה למצב הבלתי מגורה). סוג הגירוי המיני, המביא לעוררות מינית ומשמש נושא לפנטזיות מיניות מהווה גם הוא חלק מההתנהגות המינית.

התנהגות מינית מסוג נוסף היא של סיפוק עצמי ע"י אוננות. מחקרים מראים שגירוי עצמי מתחיל כבר בתקופת הינקות, כחלק מהחקירה העצמית של התינוק. האוננות מתגברת בד"כ בגיל ההתבגרות, עם העלייה בהורמוני המין ובדחפים המיניים, והצורך בגיבוש הזהות המינית. המתח המתגבר בתקופה זו מוצא פורקן באוננות, המלווה בד"כ בדמיונות על אובייקטים נחשקים.

הפרעות מיניות

כפי שניתן לראות, מיניות האדם מורכבת ממספר היבטים המושפעים מגורמים ביולוגיים, סביבתיים וחברתיים. בהתאם, עשוי ליקוי בכל אחד מהיבטים אלו להביא להפרעה מינית.

הפרעות מיניות מתחלקות לשלושה סוגים:

הפרעות בתפקוד המיני -הפרעות ביכולת לקיים יחסי מין רגילים. הפרעות אלה כוללות הפרעות הקשורות בכאב (כמו וגיניסמוס), והפרעות בתשוקה המינית, בריגוש המיני או ביכולת להגיע לאורגזמה.

סטיות מיניות - קיומם של גירוי או התנהגות מינית הסוטים מהמיניות הנורמטיבית והכרחיים לאדם להשגת גירוי מיני (לדוגמא, פדופיליה- משיכה מינית לילדים/ילדות).

הפרעה בזהות המגדרית- תופעה אשר הדעות לגבי הגדרתה כהפרעה חלוקות. היא מאובחנת כאשר אדם חש ומתנהג בדרך האופיינית למין האחר, שאינו מינו הביולוגי (למשל, ילד החווה עצמו כילדה ומביע מצוקה מסממני המין הגבריים המאפיינים אותו).

בעבר נחשבה גם נטייה מינית שאינה הטרו-סקסואלית להפרעה, אך כיום, כאמור, מתייחסים לנטייתו המינית של אדם כגורמת להפרעה רק אם לתחושתו הסובייקטיבית הנושא דורש טיפול, ומפריע למהלך חייו ולתפקודו.


ביבליוגרפיה

א.סרוף, ר.קופר, ג.דהארט (1998) התפתחות הילד טבעה ומהלכה, האוניברסיטה הפתוחה.

א.אפטר, י.הטב, א.ויצמן, ש.טיאנו (1998), פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. הוצאת דיונון- אוניברסיטת תל-אביב.

א.אליצור, ש.טיאנו, ח.מוניץ, מ.נוימן (1995), פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. הוצאת פפירוס.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול מיני