תפריט נגישות
חיפוש

Reading Disorders - ליקויי קריאה

בעבור הקורא באופן שוטף, תהליך ההבנה והפקת המשמעות מהכתוב הוא ברובו אוטומטי, ללא מודעות לתהליכים הכרוכים בכך. אלא שלמעשה, תהליך הקריאה משלב בין תהליכים תפיסתיים וקוגניטיביים מורכבים: תפיסה חזותית ושמיעתית, זיכרון חזותי, קישור בין סמל לצליל, יכולות שפתיות, ועוד. ישנן דרגות שונות שלליקויי קריאה, והבדלים בינאישיים בסוג הקושי.

תסמינים קליניים

ליקוי בקריאה מתאפיין בהישגים נמוכים בקריאה ביחס למצופה מגיל הילד, השכלתו ורמת האינטליגנציה שלו. הליקוי מתבטא בקריאה איטית ולא מדויקת, השמטה, הוספה או עיוות של מילים והבנה דלה של הנקרא. העתקה של מילים תעשה בד"כ ללא בעיה מיוחדת, אבל אם הילד יתבקש לאיית את המילים בעצמו- יתקשה מאוד ולרוב יטעה. סוג נוסף של קושי הוא קריאה וכתיבה של מילים בכיוון הפוך לשפה (בעברית- משמאל לימין במקום מימין לשמאל). לעיתים מתלווה גם קושי שפתי: קושי לארגן מילים למשפט, לזהות אותיות ולהבחין בין הצלילים השונים. רוב הילדים הסובלים מליקוי קריאה יסלדו מפעילויות כמו קריאה וכתיבה.

שכיחות

כ 4% מהילדים בגיל ביה"ס סובלים מדרגה כלשהי של הפרעה בקריאה. הפרעה תאובחן בד"כ בכיתות הנמוכות, כשהגיל הנפוץ ביותר הוא בין 7 ל 9 (בין כיתה ב' לד'), אם כי ניתן וכדאי לאתר את הנטייה עוד בכיתה א', ואפילו בגן.  בנים מאופיינים בלקויות קריאה שונות פי שתיים ויותר מאשר בנות, כאשר הלקות מלווה לעיתים קרובות בהפרעות בהתנהגות. אם לא מאתרים את הקושי, ולא מספקים את העזרה הדרושה ברכישת מיומנויות קריאה וכתיבה, הילד עשוי לחוות תחושות של בושה ותסכול, העלולות להתפתח להערכה עצמית נמוכה, כעס, חרדה ודיכאון. הפרעות קשב וריכוז (ADD/ ADHD) נלוות לעיתים לליקוי בקריאה. אחוז גבוה של ילדים הסובלים משיתוק מוחין מגלים לקויות- קריאה שונות.

אבחנה ע"פ ה-DSM

ליקוי קריאה מאובחן כאשר מתקיימים התנאים הבאים:

הישגים בקריאה (כפי שנמדדו ע"י מבחני קריאה תקניים, המועברים בצורה יחידנית ובודקים דיוק והבנה) הם באופן מהותי מתחת למצופה בהתחשב בגיל הכרונולוגי, מדד האינטליגנציה, וחינוך תואם- גיל.

ההפרעה המוזכרת בסעיף 1 משבשת בצורה משמעותית את ההישגים האקדמאיים, או פעילויות יומיומיות הדורשות מיומנויות קריאה.

אם קיים ליקוי חושי, ההפרעות בקריאה מתקיימות מעבר לקשיים הקשורים בדרך כלל בליקוי החושי

גורמים לליקויי קריאה

אין סיבה אחת שניתן להצביע עליה. ישנם כיווני מחקר שונים, כשהכיוון העיקרי הוא חקר המוח והקוגניציה.

גורמים נוירולוגיים: המחקר מצביע על חולשה של תפקודים קוגניטיביים כגון קידוד, זיכרון עבודה, זיכרון לטווח ארוך וקשב. נזק מוחי מזערי (MBD) נמצא קשור, וכן ליקויים בקשר שבין שני צידי המוח, המעכבים העברת מידע מצד ימין, שבו אזורים של קלט ויזואלי, לאזורים שפתיים בצד שמאל של המוח. חסכים ויזואליים ושמיעתיים יכולים גם הם להוביל ללקות קריאה משנית.

גורמי תורשה: מחקרים מציינים שכיחות גבוהה יותר של הפרעות בקריאה בתוך אותה משפחה מאשר באוכלוסיה הכללית, אך הקשר התורשתי לא התגלה כחזק או מובהק.

גורמים התפתחותיים: קשר חזק יותר מאשר הקשר התורשתי נמצא בין ליקויי קריאה ולידה מוקדמת, משקל לידה נמוך וסיבוכי הריון ולידה (כגון מחלה זיהומית של האם בזמן ההיריון, פגיעת ראש או דלקת במוח בסמוך ללידה, או חוסר חמצן לילוד). חשוב להדגיש שאלו הם גורמי סיכון לנזק, שעלול להוביל לליקויים בקריאה, אך יש מצבים כגון אלה שחולפים ללא כול השפעה.


ביבליוגרפיה

Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (1998) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, eighth edition.

ו.שרוני-יצחק (1990), סוגיות בחינוך מיוחד יחידה 4- ליקויי למידה, האוניברסיטה הפתוחה

אנשי מקצוע בתחום

לקויי למידה