דיסגרפיה (Dysgraphia) היא לקות למידה נוירו-התפתחותית אשר מתבטאת בקשיים בכתיבה, שאינם מותאמים לגילו של האדם או לשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא מה הם המאפיינים והגורמים של דיסגרפיה, כיצד ניתן לאבחן, ומה הם שיטות הטיפול הנפוצות לדיסגרפיה.
נועה, תלמידה בכיתה ה', כותבת לאט מאוד ביחס לחבריה. כתב היד שלה קשה לקריאה, היא שוכחת סימני פיסוק ומתקשה לארגן כתיבה בפסקאות – למרות שהיא מבינה היטב את החומר בכיתה, ויכולה להסביר אותו בעל פה באופן רהוט. באבחון נמצא כי יש לה לקות למידה ספציפית עם פגיעה בהבעה כתובה, אבחנה שמכונה גם דיסגרפיה.
דיסגרפיה (Dysgraphia) היא לקות למידה נוירו-התפתחותית אשר מתבטאת בקשיים בכתיבה, שאינם מותאמים לגילו של האדם או לשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. קושי זה עלול לכלול כתב יד לא קריא, כתיבה איטית, קושי באחיזת כלי כתיבה וכן קשיים באיות ובהבעה בכתב. קשיים אלה לא נובעים ממצב אחר, כמו מוגבלות שכלית התפתחותית, בעיות ראיה ושמיעה, או בעיה מוטורית.
המאפיינים של דיסגרפיה
דיסגרפיה היא לקות למידה ספציפית, אשר מופיעה לעיתים קרובות לצד קשיים אחרים, כגון הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ודיסלקציה, ונפוצה יותר בקרב גברים. אבחון של דיסגרפיה מתרחש לרוב במהלך שנות בית הספר היסודי (כאשר ילדים לומדים לכתוב) וסימנים מוקדמים לכך עשויים להופיע כבר בגיל הרך. עם זאת, לעיתים מאפייני לקות הלמידה נעשים בולטים ומאובחנים רק בשלבים מאוחרים יותר, כאשר הדרישות הלימודיות נעשות מורכבות יותר.
הביטויים הקליניים של דיסגרפיה מגוונים ועשויים להשתנות בין אנשים שונים, בהתאם לגיל, חומרת הקושי והקשרים תפקודיים נוספים. עם זאת, נהוג לחלק את מאפייני ליקוי הלמידה למספר תחומים עיקריים, המשקפים את ההיבטים השונים של תהליך הכתיבה:
• קשיים גרפו-מוטוריים: כתב יד לא קריא, אותיות לא אחידות בגודלן או צורתן, רווחים לא סדירים בין מילים ומשפטים, קושי לכתוב בתוך שורה, וקצב כתיבה איטי. לעיתים קרובות, קשיים אלה מלווים בכאב ביד או בעייפות, בשל מאמץ מוטורי מוגבר.
• קשיים באיות: שגיאות כתיב רבות וחריגות, כמו השמטה או הוספה של אותיות, ובלבול בין אותיות שונות. קושי זה בולט במיוחד בעת איות מילים לא מוכרות או ארוכות במיוחד, וכן בהבחנה בין הומופונים (מילים עם שנשמעות באופן זהה, אך נכתבות בצורה אחרת).
• קשיים בארגון תוכן: קושי לנסח רעיונות לכדי משפטים ופסקאות לכידות, וכן חוסר שטף בכתיבה, חזרה על מילים, וחוסר קישוריות בין חלקי הטקסט. קושי זה עלול לבוא לידי ביטוי גם בבניית הטקסט כמכלול.
דיסגרפיה מתבטאת באופן מעט אחר בקבוצות הגיל השונות. אצל ילדים בגיל הרך, דיסגרפיה תתבטא לרב באחיזה לא תקינה של כלי הכתיבה, התעייפות במהלך הכתיבה, הימנעות ממשימות כתיבה וציור, כתיבת אותיות בצורה לקויה, וקושי לכתוב בתוך השוליים. בקרב ילדים בגיל בית הספר, ליקוי למידה זה יתבטא לרב בכתב יד בלתי קריא, מעברים תכופים בין אותיות דפוס לכתב, וכן בקושי בהעלאת מילים על הכתב ובהשלמת משפטים. לבסוף, מתבגרים ובוגרים צעירים יפגינו קושי בארגון מחשבות בכתב וקשיים בשימוש בכללי התחביר בכתיבה, שאינם יבואו לידי ביטוי בדיבור שבעל פה.
אבחון דיסגרפיה
אבחון של ליקויי למידה וקשיים בכתיבה בפרט מתבצע לרוב על ידי פסיכולוגים חינוכיים במסגרת אבחון פסיכו-דידקטי, או על ידי מאבחנים דידקטיים במסגרת אבחון דידקטי. המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-5) אינו מזכיר את המונח "דיסגרפיה". עם זאת, הוא מתאר קושי בכתיבה, תחת האבחנה של לקות למידה ספציפית, עם פגיעה בהבעה כתובה (With impairment in written expression Specific Learning Disorder).
לפי ה-DSM, לקות למידה ספציפית מתאפיינת בקשיים מתמשכים ברכישת מיומנויות אקדמיות, אשר נמשכים לפחות שישה חודשים, למרות התערבויות מותאמות. אבחנה ניתנת כאשר הקשיים מתבטאים באחד או יותר מהתחומים הבאים:
• פגיעה בקריאה: דיוק בקריאה, שטף הקריאה והבנת הנקרא.
• פגיעה בהבעה כתובה: דיוק באיות, דקדוק ובהירות וארגון הכתיבה.
• פגיעה בחשבון: הבנת מספרים, שינון עובדות חשבוניות, חישוב וחשיבה מתמטית.
כמו כן, לקות למידה מתאפיינת בהישגים אקדמיים נמוכים מהמצופה בגילו הכרונולוגי של האדם. מאפייני הלקות גורמים לפגיעה משמעותית בתפקוד בלימודים, בעבודה או בפעילויות יומיומיות.
בעת אבחון דיסגרפיה, המאבחן מוודא כי הקשיים בכתיבה אינם נובעים ממצבים אחרים, כגון מוגבלות שכלית התפתחותית, בעיות בראייה או בשמיעה, הפרעות נפשיות או נוירולוגיות, או תנאים סביבתיים (למשל, מצב סוציו-אקונומי נמוך, שליטה לא מספקת בשפת ההוראה, או רמת הוראה נמוכה).
גורמים לדיסגרפיה
הגורמים לדיסגרפיה אינם ידועים במלואם. עם זאת, היא נחשבת ללקות נוירו-התפתחותית, שמקורה בשיבושים בתפקוד המוחי, באזורים הקשורים לתכנון מוטורי, שפה, וזיכרון עבודה. מחקרים מראים כי לדיסגרפיה יש רקע גנטי, והיא עשויה להופיע בשילוב עם מצבים נוירולוגיים אחרים.
בנוסף, לצד דיסגרפיה התפתחותית (לקות ראשונית ביכולות הכתיבה) קיימת גם דיסגרפיה נרכשת (אגרפיה). דיסגרפיה יכולה להיווצר במהלך החיים בעקבות פגיעת מוח, מחלה נוירולוגית או מצבים ניווניים. במקרה זה, מדובר באובדן מיומנות כתיבה שנרכשה והייתה תקינה בעבר, בשל פגיעה באזורים מוחיים האחראים על שפה וכתיבה.
טיפול בדיסגרפיה
הטיפול בדיסגרפיה משתנה לפי גילו של האדם, חומרת הקושי והמאפיינים הייחודיים של הלקות. לאחר תהליך האבחון, התערבות יכולה להינתן על ידי צוות רב תחומי במסגרת בית הספר, במרכזים לטיפול בלקויות למידה, או באופן פרטי על ידי מרפאים בעיסוק, מורים להוראה מתקנת ופסיכולוגים חינוכיים. לרב, הטיפול בדיסגרפיה כולל 3 גישות עיקריות:
• התאמות: מתן כלים ועזרים המאפשרים לתלמיד עם לקות הלמידה להתמודד עם הדרישות הלימודיות. למשל, שימוש בתוכנות הקראה, הארכת זמן או שימוש במקלדת – וזאת במקביל להמשך תרגול של כתיבה ידנית.
• שינויים בדרישות הלימודיות: התאמת אופי המטלות ליכולותיו של הילד, כמו התייחסות לתוכן הכתיבה ולא לאיות, חלוקת המטלות למקטעים קצרים או החלפת משימות כתיבה במטלות שבעל פה.
• שיקום ממוקד: שימוש בהתערבות מדורגת (Response to Intervention – RTI), אשר כוללת שילוב של התערבויות קבוצתיות ופרטניות. כמו כן, התערבות מוקדמת בלקויות למידה, המשלבת תרגול מוטורי ותרגול אורתוגרפי (כלומר, חיזוק היכולת לכתוב מילים בהתאם לכללי הכתיב התקניים של השפה) נמצאה במחקרים כיעילה במיוחד בשיפור יכולות הכתיבה.
נוסף על כך, במצבים בהם קשיים נוספים מלווים את המבוגר או הילד, כמו הפרעת קשב וריכוז או קשיים רגשיים וחברתיים, מומלץ לפנות גם טיפול רגשי, או להתייעץ עם מטפל המומחה בתחום, כמו פסיכולוג חינוכי או קליני.
מקורות
American Psychiatric Association. (2022). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed., text rev.; DSM-5-TR). American Psychiatric Publishing
Chung, P. J., Patel, D. R., & Nizami, I. (2020). Disorder of written expression and dysgraphia: definition, diagnosis, and management. Translational pediatrics, 9(Suppl 1), S46
Chung, P., & Patel, D. R. (2015). Dysgraphia. International Journal of Child and Adolescent Health, 8(1), 27
Mittal, D., Yadav, V., & Sangwan, A. (2022). Identification of dysgraphia: A comparative review. In International Conference on Emerging Technologies in Computer Engineering (pp. 52–62). Springer International Publishing
