תפריט נגישות
חיפוש

Impulse Control Disorder - הפרעות שליטה בדחף

על פניו, נראה שלשחקנית ההוליוודית וינונה ריידר ולמארי אנטואנט, מלכת צרפת בשנים 1770-1793, אין ולו דבר מן המשותף. בפועל, נראה כי השתיים חלקו בעיה דומה: ריידר, למרות מצבה הכלכלי המעולה, נתפסה גונבת בגדים מחנות יוקרתית. אנטואנט הביאה להחרפת מצבו הכלכלי והפוליטי של בעלה עקב בזבזנותה ונטייתה להימורים, דווקא כשהמדינה כולה הייתה נתונה במחסור כבד. ייתכן ועובדות אלו אינן מצביעות על דבר מלבד על קווי אופיין של שתי הנשים, אך יש הרואים בהתנהגותן ביטוי להפרעה נפשית מקבוצת הפרעות השליטה בדחף

תסמינים קליניים

הפרעות שליטה בדחף מתייחסות להפרעות שונות בהן האדם אינו מצליח לעמוד בפני דחף ופיתוי למרות השפעתם ההרסנית לאדם או לסביבתו. בדרך כלל מתעוררות תחושות של מתח וריגוש לפני ביצוע הפעולה הדחפית, ואילו לאחר הביצוע קיימת תחושת הקלה וסיפוק.

הפרעות השליטה בדחף המרכזיות הן פירומניה, קלפטומניה, טריכוטולומניה והפרעה הכוללת התפרצויות זעם והרס פתאומיות. כמו כן, משתייכות לקבוצה זו התנהגויות נוספות הקשורות במאפיינים "התמכרותיים" ובחוסר איפוק, כקנייה לא מבוקרת, התנהגות מינית קומפולסיבית, התמכרות למשחקי וידאו ועוד.

גורמים להפרעות שליטה בדחף

לא ידוע על גורם חד משמעי להפרעות השליטה בדחף, אך גישות שונות ניסו להסביר את היווצרן של הפרעות אלו.

גישות פסיכודינמיות: גישות אלו ראו את הפרעות השליטה בדחף כקשורות במבני אישיות חלשים והתמודדות לקויה עם דחפים פנימיים מאיימים: תאורטיקנים מסוימים ראו את ביצוע הפעולות הדחפיות כנועד לפצות על כאב פנימי או כאמצעי למימוש דחפים מיניים או אגרסיביים. תאורטיקנים אחרים קישרו את הסימפטומים לניסיון לא אדפטיבי לפצות על חסכי ילדות ולהשיג תחושת שלמות ועצמיות.

גישות פסיכוסוציאליות: גישות אלו הדגישו את הקשר בין הפרעות השליטה בדחף לסביבה ביתית בעייתית הכוללת אלימות, הורים אלכוהוליסטים, היעדר מודל נאות לחיקוי וכן הלאה.

גישות ביולוגיות: לא ידוע על מקור חד משמעי להיווצרות הפרעות השליטה בדחף, אך נמצא קשר בין קיום ההפרעות לאב נורמליות של מערכת העצבים ושל אזורים מוחיים שונים

טיפול

הפרעות השליטה בדחף עשויות להביא, בהיעדר טיפול מתאים, לא רק לחווית מצוקה וקושי תפקודי אלא אף לפגיעה משמעותית של הסובל מההפרעה בעצמו ובסביבה. טיפולים בהפרעות אלו יעילים ואף עשויים להביא להחלמה מלאה, כאשר טיפול בשלב מוקדם, קרוב ככל האפשר לפריצת הסימפטומים, מגביר את הסיכוי להחלמה. מאחר וההפרעות שונות זו מזו בסימפטומים ובסיבות להיווצרן, קיימות שיטות טיפול שונות לכל הפרעה. יחד עם זאת, הטיפולים המקובלים הם טיפולים תרופתיים וטיפולים קוגניטיביים התנהגותיים. כאשר ההפרעה נלווית להפרעות נפשיות נוספות ולמציאות חיים מורכבת, מומלצת פנייה לטיפול מקיף יותר כטיפול פסיכו דינמי.


ביבליוגרפיה

DSM-IV (1994) American Psychiatric Association: Diagnostic and  Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition. Washington DC: American Psychiatric Press.

Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (1998) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, eighth edition.

תחומי מומחיות:
התמכרויות

אנשי מקצוע בתחום

התמכרויות