כאשר אין לנו רצון להשקיע מאמץ קוגניטיבי או כאשר אין לנו את המשאבים לכך, אנו נוטים לערוך שיפוט מהיר ללא מאמץ, אשר מוביל אותנו בקלות למסקנה. במקרים אלו אנו נוטים להשתמש בהיוריסטיקות- כללי חשיבה המאפשרים לנו להסיק מסקנות מהר ובקלות. ישנן מספר היוריסטיקות, כאשר היוריסטיקת ההדמיה נשענת על ההנחה שככל שאנו מסוגלים לדמיין דבר ביתר קלות, כך יש יותר סיכוי שהוא יקרה. לכאורה היריסטיקה זו דומה להיורסטיקת הזמינות, אשר נשענת על ההנחה שהקלות בה ניתן לשלוף מידע מהזיכרון לגבי אירוע מסוים מעידה על הסיכוי הגבוה שאירוע זה יתרחש. אך בניגוד לכך, בהיורסטיקת ההדמיה אין מדובר במידה בה המידע זמין בזיכרון, אלא ביכולת לדמיין מצב זה.
הירסטיקה זו משפיעה על הערכת הסיבתיות לאירועים. למשל, כאשר מתרחשת תאונה בעקבות פזיזות של הנהג וכביש לא תקין אנשים אשר יטו לדמיין את הכביש תקין, ייחסו את הגורם לתאונה לשיבוש בכביש, בעוד אלו שיטו לדמיין את הנהג נוסע בזהירות, יטו לייחס את התאונה לחוסר זהירותו של הנהג. במילים אחרות, כאשר אנו מנסים להחליט מהו הגורם למצב, אנו שופטים את האחראי לסיטואציה, על-פי הקלות בה ניתן לדמיין את התנהלות הדברים בצורה שונה בלעדיו.
בנוסף לכך היוריסטיקה זו משפיעה על תגובתנו הרגשית לאירועים- המידה בא קל לדמיין "מה היה קורה אם רק..." (מחשבות אילו) משפיעה על העוצמה של תגובתנו הרגשית. לדוגמא, אכזבותינו תגדל כאשר ננחש חמישה מתוך ששה מספרי לוטו, מאשר אם לא ניחשנו אף מספר, למרות שבשני המקרים הפסדנו את הפרס.
ביבליוגרפיה
נדלר.א. וליברמן.נ. (2001) פסיכולוגיה חברתית. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
