תפריט נגישות
חיפוש

Cognitive Therapy - גישת הטיפול הקוגניטיבית

"אני חושב משמע אני קיים" אמר הפילוסוף דקארט ואכן, ע"פ שיטת הטיפול הקוגניטיבי תהליכי חשיבה תופסים מקום מרכזי בחוויה האנושית: האופן בו אנו תופסים את העולם, מעבדים את המידע וכן הלאה מעצב את התנהגותנו ורגשותינו.

הגישה הקוגניטיבית

יסודותיה של הגישה הקוגניטיבית נעוצים בגישה ההתנהגותית, אשר מדגישה את תפקיד הלמידה בעיצוב רגשותיהם והתנהגותם של אנשים. בראשית דרכה של הגישה ההתנהגותית נחשבה התנהגותו הגלויה של האדם למוקד העניין היחיד של הטיפול, אך עמדה זו הלכה והתמתנה לאורך השנים. החל משנות ה-60' החלו מטפלים התנהגותיים לכלול בטיפוליהם אלמנטים קוגניטיביים (שימוש בדמיון, למשל) ולאורך הזמן החלו לזהות כי תהליכי חשיבה, ולא רק תהליכי למידה, משפיעים על התנהגות ורגשותיו של האדם. בהתאם, התפתחה האמונה כי הפרעות נפשיות ורגשיות נגרמות ע"י דפוסי חשיבה לקויים ובלתי יעילים: האמונה כי העולם הוא מקום מסוכן ואכזרי עשויה להביא לחרדה, התפיסה כי "נשים אינן מוצלחות כגברים" עלולה להביא לרגשות נחיתות ודיכאון אצל נשים וכן הלאה.
רעיונות קוגניטיביים תיאורטיים שולבו, תחילה, עם רעיונות שמקורם בגישה ההתנהגותית ויצרו תיאוריות כתיאוריית הלמידה החברתית-קוגניטיבית של רוטר ותיאוריית הלמידה החברתית-קוגניטיבית של בנדורה. בהמשך, החל משנות ה-70', הציעו תיאורטיקנים שונים רעיונות תיאורטיים וטיפוליים המבוססים על עקרונות קוגניטיביים "טהורים" אשר הדגישו את תפקידם של תהליכי החשיבה ביצירת קשיים תפקודיים ורגשיים.

פתולוגיה וטיפול בגישה הקוגניטיבית

הגישה הקוגניטיבית יוצאת מהנחה כי הקוגניציה- המחשבות והדימויים הויזואליים- משקפת את תגובתו של האדם לגירוי החיצוני הממשי ולגירוי פנימי בו זמנית. הקוגניציה היא שמשפיעה על האופן בו תופס האדם אנשים ומאורעות ומעבד את המידע הסביבתי. עיוותים בקוגניציה ועיבוד מידע בלתי יעיל משפיעים על רגשותיו והתנהגותו של האדם ועשויים להביא לקשיים רגשיים ותפקודיים. כך, למשל, אדם התופס ביקורת מקצועית כביקורת על כישוריו באופן כללי עשוי להיות חרד במיוחד בעבודתו, ולהימנע מפרויקטים מורכבים.
תיאורטיקנים ומטפלים קוגניטיביים הציעו טכניקות ומוקדים טיפוליים שונים לטיפול בהפרעות שונות. יחד עם זאת, מרבית התרפיות הקוגניטיביות מבוססות על פיתוח מודעות לסכמות וקוגניציות בלתי יעילות בהן מחזיק האדם, ועל אימון לנטרולן או המרתן לדרכי תפיסה ועיבוד מידע יעילות יותר. זאת מתוך הנחה ששינוי הקוגניציות הבעייתיות יביא בתורו לשינויים רגשיים והתנהגותיים.
הטיפול הקוגניטיבי מתקיים בד"כ במסגרת טיפול קצר מועד ( 12-20פגישות), כאשר המטפל נוקט עמדה אקטיבית ומשתתפת. מרבית המפגשים הטיפוליים כוללים למידת טכניקות ומיומנויות חדשות ונתינה ובדיקה של "שיעורי הבית" שניתנו למטופל, בכדי לבחון את יעילותן והשפעתן של האסטרטגיות שנלמדו. כמו כן, מטפלים קוגניטיביים רבים משלבים בעבודתם טכניקות טיפול התנהגותיות המגבירות את יעילות הטיפול (כמו בטיפול קוגניטיבי התנהגותי).
הטיפול נמצא יעיל במיוחד לטיפול בדיכאון וחרדה, כאשר ניתן לשלב אותו עם טיפול תרופתי במקרה הצורך.

טכניקות טיפול קוגניטיביות

טיפולים קוגניטיביים מבוססים על מספר טכניקות טיפוליות מרכזיות:
זיהוי ובחינת מחשבות אוטומטיות: מחשבות אוטומטיות, או "עיוותי חשיבה", הן דרכי חשיבה המשפיעות באופן בלתי יעיל על האופן בו האדם תופס סיטואציה מסוימת ומגיב אליה. עיוות חשיבה כ"כולם יצחקו כשיראו איך אני רוקד" עשויים להיות בעלי השפעה מינורית על חיי האדם, אך דפוס מקיף ואינטנסיבי של עיוותי חשיבה עשוי להביא להפרעה נפשית של ממש. דיכאון, לדוגמא, עשוי להיות תוצר של תפיסה שלילית של העצמי, החוויה והעתיד ("תמיד הייתי גרוע במתמטיקה, כולם בטח חושבים שאני טיפש ואין סיכוי שאצליח לגרום להם לחשוב אחרת"). בדומה, עשויה להיווצר חרדה כאשר הנחת הבסיס היא שהעולם מסוכן וכי אין יכולת עצמית להתגוננות. במהלך הטיפול לומד המטופל לזהות את עיוותי החשיבה, לדחות אותם ולהמירם בדרכי חשיבה יעילות יותר, או לאתר הסברים אחרים לסיטואציה אותה פירשו באופן מגביל ("היא לא אמרה לי שלום בגלל שלא ראתה אותי או מיהרה, לא בגלל שאני נראה היום איום ונורא").
זיהוי הנחות בלתי מסתגלות ובחינת תקפותן: זיהוי המחשבות האוטומטיות המאפיינות את המטופל מביאות, בד"כ, לזיהוי דפוס נרחב של הנחות בסיסיות בלתי מסתגלות. בדומה לבחינת המחשבות האוטומטיות, נבחנת תקפותן של הנחות המטופל: המטפל מעמת את המטופל עם חוסר יעילותן בעוד המטופל מתבקש לטעון לתקפותן. כך, למשל, עשויה להיבחן הנחתו של המטופל שיוכל להרגיש בנוח רק אם יהיה בטוח שכל חברי כיתתו מחבבים אותו.

בנוסף, פעמים רבות המטופל מתבקש לערוך יומן המתעד את המחשבות והרגשות אשר ליוו סיטואציה מסוימת ("היית לי מריבה עם בן זוגי, הרגשתי שאני כישלון") ואת הפרשנות האלטרנטיבית שניתן להציע לסיטואציה, ואת הרגש הנלווה אליה ("רבנו כי היה לנו יום מתיש היום"). למרות קיומן של אינספור הנחות בלתי מסתגלות, ניתן לזהות מספר הטיות קוגניטיביות אופייניות לאנשים הפונים לטיפול:
הכללת יתר: נטייה להכליל ממקרה יחיד לכלל המקרים הדומים לו. למשל, "אם בחורה אחת סירבה להיפגש איתי, סביר שאדחה גם על ידי אחרות".
הפשטה סלקטיבית: נטייה להתייחס ולקחת בחשבון רק אירועים השליליים. לדוגמא, התייחסות לכישלון במבחן יחיד והתעלמות מהצלחה בחמישה אחרים.
חשיבה דיכוטומית: חשיבה המאופיינת בראיית "שחור או לבן": או שאני מושלם, או שאני לא שווה כלום; או שכולם יאהבו אותי או שכולם שונאים אותי.
לקיחת אחריות מוגזמת: נטייה לחוש אשמה מוגזמת על אירועים שליליים וכישלונות. לדוגמא, "אם הייתי דואגת להיות מושכת יותר, בטוח שהוא לא היה עוזב אותי".
הסקה מהעבר על העתיד: נטייה לנבא את העתיד על סמך אירועים שהתרחשו בעבר. לדוגמא, "אם התגרשתי פעם אחת, סביר שלא אצליח גם במערכת היחסים הנוכחית".
ייחוס עצמי מוגזם: תחושה כי האדם עצמו, ובעיקר האספקטים השליליים שבו, נמצאים במוקד תשומת הלב. למשל "בטוח כולם ישימו לב כמה השמנתי ולא יפסיקו לדבר על זה".
חשיבה קטסטרופלית: נטייה להניח ולחזות תמיד את הגרוע מכל.


ביבליוגרפיה

אישיות: תיאוריה ומחקר/ אירית ביטמן, רות בייט מרום, צבי להב, חן פיך, יחידה 3, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.

Displaced Aggression Is Alive and Well: A Meta-Analytic Review, Marcus-Newhall, Amy Pedersen, William C.; Carlson, Mike; Miller, Norman, Journal of Personality and Social Psychology, Volume 78(4), April 2000, p 670-689.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול קוגניטיבי התנהגותי