היי,
אני בת 24, סטודנטית. כרגע נמצאת בשנה השניה ללימודים.
אצלנו במשפחה לימודים והשכלה הם ערך עליון, לכן לאמא שלי לא היה אכפת שלא אעבוד, לממן אותי בצרכים בסיסיים אך העיקר שאלמד.
השנה הראשונה עברה בסדר גמור אך מאז שהתחילה השנה השניה מיום ליום גובר אצלי הרצון לעשות הפסקה של שנה מהלימודים, לעבוד, לממן את עצמי ולא להיות תלויה באף אחד. אני מאוד אוהבת את מה שאני לומדת אך מרגישה שזה גדול עלי ההשקעה בלימודים. מה גם שעברתי לא מזמן ניתוח שדורש הרבה עבודה פסיכולוגית לשינויים שאני עוברת.
אם זה היה תלוי בי לא הייתי מתחילה את השנה השנייה. ופה הבעיה, אני לא יודעת איך להגיד למשפחה שלי שאני עושה הפסקה כרגע, מפחדת מאוד מהאכזבה שתהיה להם ובמיוחד לאמא שלי. אני יודעת שזה יגרום לריב גדול בבית.
צריכה עצה: איך נכון לעשות את זה? אילו מילים הן נכונות? כיצד לגשת לשיחה כזו?
תודה.
שלום אלונה,
נשמע שאת נמצאת בצומת דרכים משמעותי מאוד עבורך. בחירות הן אכן חלק קשה בחיינו, בעיקר כאשר אנו עושים בחירה שמרגישה נכונה עבורנו, אך חוששים שתגרום לאכזבה או צער לקרובים לנו. לכל החלטה יש מחיר כלשהו, והבנה זו היא חלק מתהליך ההתבגרות הטבעי. הייתי ממליצה לך לגשת לשיחה כזו כאשר יש לך ולאמך זמן. המילים הנכונות הן המילים שאת תבחרי ושמגיעות בכנות ומהלב, כפי שכתבת אותן כאן. הייתי ממליצה לשתף במחשבות ובמה הביא אותך להחלטה. ייתכן שתישמע כלפיך ביקורת או שיתפתח ריב. לא חייבים להגיע להסכמה מיד, וייתכן שיידרש זמן של עיכול ושיחות נוספות. אם את חשה כי את זקוקה למרחב נוסף של חשיבה אודות ההחלטה על הפסקת הלימודים, ו/או חשיבה אודות היחסים עם ההורים וכיצד לשוחח איתם על כך, ממליצה לפנות לטיפול פסיכולוגי.
שהיה בהצלחה,
סיון
.jpg)
