אני נמצאת בטיפול רגשי מתמשך. לאחרונה המטפלת ביטלה את הפגישה שלי בשל נסיבות אישיות ולא הציעה לי מועד חלופי, אף שבעבר נהגה להציע חלופה כשנאלצה לבטל.
במקביל, נודע לי שהיא המשיכה לקבל מטופלים אחרים לפגישות כרגיל. כלומר, לא מדובר בהפסקה מוחלטת של העבודה: הפגישה שלי בוטלה ללא חלופה, בעוד שפגישות אחרות התקיימו. אינני יודעת מה השיקולים לכך, ואיני מניחה בהכרח שהייתה זמינה בשעה המקורית שלי.
הגבתי אליה בהבנה ובהתחשבות, אבל הפער הזה מעורר בי כאב, תחושת דחייה ופגיעה באמון. קשה לי במיוחד שלא הייתה מצדה יוזמה למצוא זמן אחר עבורי, כשהיא יודעת כמה הפגישות חשובות לי. הפגישה הבאה שלנו עדיין קבועה.
האם הציפייה שתציע חלופה במצב כזה סבירה? איך אפשר להעלות את הפגיעה מולה ברגישות לנסיבות שלה, בלי לוותר על הצורך שלי בהמשכיות ובביטחון בקשר הטיפולי?
