בוקר טוב, יש לנו 3 ילדים בני 26 29 31 הגדולה נשואה כרגע ללא ילדים והשניים בזוגיות.... כן חייבת לומר שהם "ילדים" טובים והעניין המשפחתי חשוב...יחד עם זאת אם אנחנו לא נתקשר אליהם הם לא יתקשרו להתעניין בנו . הבת הבכורה מתקשרת רק כשהיא צריכה משהו ממני או מאבא שלה , בחג הם לא יתקשרו לומר חג שמח או שנה טובה, אחרי כיפור לא התקשרו לשאול איך עבר הצום, במהלך השבוע עם אנחנו לא ניצור קשר הם לא יצרו.....כשניסיתי לומר פעם לבת הגדולה שלא שמעתי ממנה כל השבוע ענתה לי היא הייתה עסוקה וגם תשובה כמו לא התאים לה להתקשר...אני מאוד מבינה שכל אחד עסוק בענייניו גם אנחנו עסוקים, יחד עם זאת לשיחה של 2 דקות אפשרת למצוא זמן ....איך ומה אני אמורה לעשות בעניין? האם לדבר איתם? יש משמעות להורים רק כשצריכים משהו מאיתנו?!!!!! (חשוב לי להוסיף שאנחנו לא הורים שמתערבים ....)
שלום לך.
את מתארת קושי איתו מתמודדים הורים רבים לילדים בוגרים, ולצדו את המאמץ לשמר קשר טוב ואווירה טובה לצד רצון לקבל את סוג היחס שחשוב גם לכם.
במידה ומיעוט השיחות נובע מקונפליקטים או קושי משמעותי ביחסים, יתכן וכדאי לנצל את המתח סביב הנושא כדי לפתוח לדיון, התבוננות ומחשבה משותפת את הקשיים בקשר.
במידה ויש קונפליקט משמעותי, ניתן גם להיעזר באיש מקצוע שיאפשר שיח פתוח, מקדם ומיטיב ביניכם.
במקרה ואין מטענים או קונפליקטים משמעותיים, כדאי לצאת מהנחה שאמנם אין דרך לשלוט בהתנהגותם ובחירותיהם של ילדכם הבוגרים, אבל אפשר ואף חשוב לומר בכנות מה תחושותיכם בעניין-
לא להכריח, לאיים או ללחוץ להתקשר אלא לומר ישירות איך אתם מרגישים כאשר לא נשמר קשר.
אפשר גם לשתף ישירות בתהייה שלכם מדוע אינם מתקשרים-
אם תעלו את השאלה באופן פתוח ומתעניין, אולי תקבלו תשובות בעלות ערך ומשמעות.
במילים אחרות, ה"מצפן" צריך להיות לא להביא לכך שיתקשרו יותר, אלא לפתוח שיח כנה ומיטיב על הנושא.
יתכן ושיח כזה יוכל לרכך את הקושי ולאפשר לכם לייצר איזון טוב יותר בנושא.
ליטל
