שלום אני בשנות העשרים לחיי ויש לי 2 אחים גדולים, אחי הבכור מראה כל מאפיין אפשרי של נרקסיזם מאז ומתמיד, האווירה סביבו תמיד מלווה בלחץ, אשמה, כובד ופחד מלדבר.
אסור לומר לו דבר, הוא באמת לא מבין מה הבעיה בהתנהגות שלו, יזלזל ויתנשא באופן קבוע ובכך, לא משנה כמה מישהו יהיה פגוע ממנו, הוא יצא מובס, אין דרך לנצח אותו, כי זה הרבה מעבר למילים, זו הגישה ואווירת הפחד התמידית שהוא משרה, כולם פה כניצבים סביבו אשר משמשים אותו בסיטואציות שונות.
למרבה האירוניה, כאשר מתעמתים איתו, הוא ישליך על אותו אדם את כל מה שהוא בעצמו והגרוע ביותר זה שהוא משתמש בנשק הכי גרוע שזה הכול פרי דמיונו של האדם שהעיר לו.
המניפולציות עצומות, כולם סטטיסטיים סביבו וזה רק הולך ומחמיר, הדינמיקה המשפחתית היא שאבא שלי מעולם לא העיר ולא יעיר לו, הוא דמות הורית מאוד לא סמכותית ולא מעורבת כלל, אחי הגדול עליו אנחנו מדברים תמיד התייחס לאחי השני בתור שק אגרוף מכל הבחינות, כנ"ל לגבי אמא שלי אשר מנסה רק לגונן על אחי השני וחוטפת גם היא השפלות מילוליות.
התגובות של אחי הגדול רק נהיות הזויות ומנותקות יותר ויותר עם הזמן וכמובן שאי אפשר לענות לו כי זה רק מתדלק אותו יותר והאמת מעבר לתסכול הגדול זה פשוט מפחיד לראות כמה הוא חיי בבועה הנרקסיסטית שלו בלי שום בעיה ועוד לדעת שנצטרך להתמודד עם זה כל החיים זה כמו סוג של גזר דין מוות, אני וגם אמי מרגישות מחנק כאילו אנחנו בכלא ואין לנו איך לצאת מזה, כאילו נחרץ גורלנו לחיות עם בן משפחה כזה ובו זמנית להתנהל איתו רגיל תוך כדי כל ההשפלות הללו.
הוא אומנם יכחיש הכול אך המציאות מדברת בעד עצמה, אחי האמצעי בורח ממנו כמה שרק אפשר, אמא שלי מדברת כמה שפחות שהוא נמצא ואני הייתי סובלת מאכילה רגשית ותחושת אשם קשות שהוא היה יוצר, יש לי אינסוף מקרים לתת, אך בזמן אמת המוח שלי נמחק ונכנס למצב הישרדותי מולו ואין לי דרך לבטא את עצמי גם אם אני רוצה, אני מתחילה להזיע לרעוד ואני נישמעת כמו ילדה קטנה שצריכה לרצות את הביריון שלה שחלילה לא יציק לה יותר.

אהיה כנה, כרגע אין לי את האפשרות או הביטחון העצמי לפנות לעזרה מקצועית עם כל הרצון שלי ואומנם פתחתי כלים לאורך השנים אבל שוב, מדובר באדם מתוך המשפחה ולא אדם חיצוני לצערי וזה הופך את ההתמודדות לבלתי נסבלת.

אפשר עזרה?