בת קרוב ל 70 . מרגישה שכל דבר לא טוב שקורה לי ובעיקר למשהו ממשפחתי אני אשמה.
והאשמה הזו גורמת לי ייסורים.
היתה לי בעיה רגשית נפשית עם אחי ומאוד התרחקתי ממנו כי נפגעתי ממנו ומרעייתו. היה מקום לפגיעה היתה מאוד מוצדקת מבחינתי אבל הגבתי בריחוק. ובמילים לא טובות. לא מבינה איך נשברתי ואמרתי מה שאמרתי.אמרתי לעצמי והוא לא מודע למילים הקשות.
עכשיו אני מרגישה שזה חזר אלי בומרנג ובגללי הנכד חולה במחלה. כאילו נענשתי. ואני סובלת נורא.
אולי בגלל מה שאמרתי ואיחלתי לו ואני מאוד מצטערת על כך וביקשתי ממנו מחילה. אולי המילים שאמרתי הביאו חלילה משהו רע לנכד.??
קשה לי. אני מצרה על מה שאמרתי. שוב אומרת כי צדקתי שנפגעתי ממנו. אבל עכשיו אני מאשימה את עצמי במצב הנכד. ואני שבורה ומיוסרת.
לוקחת עלי אשמה כ"כ כבדה.
רוצה לעזור לעצמי.