אני בטיפול כבר שנה וחצי
ויש לי רגשות כואבים מהעבר שלא הייתי מספיק נראית
זה עלה בטיפול, ודיברנו על זה המון.
גם שיתפתי אותה שאני מרגישה תלות כלפיה, וניסינו לעבוד על זה
בפועל זה פוצע אותי מאד הידיעה שאני נהיית תלותית בקשר הזה, ומצד שני הוא לא באמת מממש את מה שאני צריכה ומצפה אליו.
אני לא יודעת מה לעשות
הנושא הזה עלה בטיפול ודשנו בו רבות
ועדיין זה פוצע אותי ממש.
זה אומר שאני צריכה לקחת מרחק בקשר?
איך אני יכולה להתמודד עם זה?
שלום לך.
נשמע שהטיפול מציף ומגרה את האזורים הכואבים והקשים מעברך ובמובן זה, האפשרות לעבד באמצעותו את התחושות היא בעלת ערך רב, למרות הקושי והחששות הנלווים לה.
היעדרו של שינוי בתחושות למרות העיבוד הרב שנערך לנושא עשויה להעיד על כך שיש אספקטים שטרם עובדו במלואם.
למשל, לפעמים יש צורך לא רק לעבד את אירועי העבר שהקשר עם המטפלת מציף ומגרה, אלא גם את המשמעויות של היבטים אלו בהווה-
הקושי להשלים עם העובדה שגם קשרים בהווה, טובים ככל שיהיו, לא תמיד מספקים "עד הסוף"; ה"אבל" על היבטי חיים שהוחמצו; הקושי להיפרד מעמדת התלות לטובת עמדה של עצמאות על כל מחיריה וכן הלאה.
לכן, נשמע לי שחשוב לא לסגת ולא להתייאש אלא להמשיך ולעבד את הנושא בכנות ובישירות עד שדברים נוספים יתבררו ויזכו לעיבוד מספק.
ליטל
לקריאה נוספת בנושא מצורף קישור למאמר שעוסק בשאלה איך נדע להבחין האם הטיפול רק מרגיש לנו תקוע או שבאמת הגיע הזמן לסיים?
