שלום,
אני כבר במשך יותר משנתיים מרגישה משהו מאוד משונה בו אני לא מתרגשת משום דבר שאני עושה. אני חושבת על כך הרבה ועם הזמן הסקתי לעצמי שזה מגיע מחוסר ריכוז, אני חיה בסוג של סזורה תמידית וחוסר יכולת לחיות ברגע. זה מגיע למצב שאני לא נהנית בזוגיות ולא מסוגלת לדבר עם אנשים מסביבי כראוי. אני יודעת שזה נורא כללי כרגע אך אשמח לשמוע טיפים ומחשבות על זה, חוץ מהרעיון המובן מאליו של לדבר עם איש מקצוע.
תודה רבה
שלום לך.
חוסר יכולת להתרגש, להרגיש ולחוות עשוי לנבוע ממגוון רחב של גורמים, ולא בהכרח מקשיי ריכוז.
למשל, מצבי דיכאון וטראומה עשויים להביא לתחושה מסוימת של קהות רגשית, ומצבים רגשיים אחרים עשויים להביא להימנעות לא מודעת מרגשות ותחושות הנחווים כמאיימים מדי.
אני מוסיפה לכך את התקופה הקשה כל כך בה אנו נמצאים בישראל בשנתיים האחרונות, שעשויה בפני עצמה לייצר קושי ורצון (לא מודע) להתרחק ולהתנתק מה"כאן ועכשיו".
לאור האמור, אני חושבת שחשוב וכדאי מאוד להתייעץ עם איש מקצוע אשר יוכל לסייע לך לזהות מה מקור הקושי, ומתוך כך לבחור את הדרך הטובה ביותר לסייע לך.
נדמה לי שלא כדאי להסתפק בטיפים בנקודה זו, משום שכאשר הנפש פועלת באופן זה במשך תקופה ממושכת- סביר להניח שהיא מנסה "לומר" דבר מה שחשוב להבין.
ליטל
מצורף קישור לקריאה נוספת בנושא מתי ולמה לפנות לטיפול? על יתרונות הטיפול הנפשי
