היי, אחותי הגדולה, בת 32 שכבר למעלה מ10 שנים ללא זוגיות, היא נראית טוב ומטפחת את עצמה מאוד, אבל משהו סגור אצלה.
היא יוצאת לדייטים כדי לרצות את המשפחה אך שוללת מהר מאוד. היא רוב הזמן שלה מקדישה עבור העבודה ולא מפנה זמן עבור זוגיות/חברים
מעבר לזה, אחותי לא נגישה ומאוד קשה לדבר איתה על הנושא.
כשמדברים איתה היא טוענת שהיא כן רוצה זוגיות ואומרת ״הלוואי״ אבל בפועל היא לא באמת עושה עבור זה.
אני לא יודעת מה לעשות, מרגיש לי שהיא זקוקה לטיפול אך איני יודעת איך לגשת אליה בגלל שהיא תשלול את זה לגמרי ואולי אאבד את ה״קשר״ הקטן שיש לנו.
אשמח לעזרה בנושא.
תודה.
שלום לך.
נשמע מדברייך שאת רוצה לסייע לאחותך אך מרגישה שעלייך "ללכת על קצות האצבעות" סביב הנושא הזוגי, כדי לא לפגוע בקשר.
איני יודעת מה איכות הקשר עם אחותך אך סביר להניח שאם תגשי לנושא בעדינות ובאמפתיה, ומתוך קשב וסקרנות כלפי תחושותיה, ולא מתוך עמדה הכופה את דעותייך, היא תוכל להעריך את הצעתך בין אם תקבל אותה ובין אם לא.
לכן, מציעה לתפוס רגע של שקט ביחידות איתה, לשתף בכך שהתלבטת אם לפנות אליה בנושא כי לא ידעת איך זה יהיה בשבילה, ולומר שאת רואה את הקושי ומציעה טיפול. תוכלי ללוות את הדברים בשיתוף אישי בהתנסות שלך בטיפול/קושי כלשהו, כדי לייצר תחושה של קרבה ושיתוף.
אפשר גם לשאול האם זה בסדר מבחינתה שפתחת את הנושא, ולהזמין לשתף בהמשך.
במילים אחרות, אין סיבה שהעלאת הנושא תפגע בקשר כל עוד את פונה מעמדה שאינה מאשימה, כופה או לוחצת, אלא ממקום של התעניינות, קשב ושיתוף במחשבות.
במידה ותרגישי תוך כדי השיחה שאחותך לא מגיבה אליה בחיוב- תמיד אפשר לסגת, לומר ישירות שחשבת שתוכלי לסייע אבל נדמה לך שהשיח פחות מתאים לה ואת מכבדת זאת.
ליטל
