שלום, אני בת 30 ואני נמצאת בבית מזה 12 שנים.
לא יוצאת כמעט בכלל למעט עם הוריי.
אין לי חברים או עבודה ואני בגדול חייה חיים מאוד מבודדים ויצרתי לי סוג של בועה.
רק שיש בעיה אחת, הבדידות הפכה להיות כל כל חמורה וכרונית שברגע בו אני יוצאת מהבית לבד וצריכה להיות בסיטואציות חברתיות, כמו למשל, נסיעה באוטובוס, כניסה לחנות כזו אחרת, אני מרגישה שאני מתה אני מרגישה מצד אחד בלתי נראית ומצד שני כאילו כל העיניים עליי.
נוצר דיסוננס מאוד גדול שבו אני חיה בחרדה מתמדדת מהחיים והפער בין החיים למוות הצטמצם.
אני לא יודעת אם אני מרגישה שאני נעלמת או שאני באמת עומדת למות בקרוב.
זה כמה המצב רע.
אני חושבת שאני מתחילה לאבד קצת קשר עם הקיום הפיזי שלי.
אני לא יודעת אם אני באמת עומדת למות, אפילו סתם ככה, מכלום, או שאני מרגישה מתה...