מה עושים כשנורא כואב, כבר שנים?
כשקמים תקופה ארוכה לתוך עצב בלתי נסבל ובלתי פוסק. עובדים, מנקים את הבית, מנסים לחיות, אבל כל הזמן כואב. כואב ושום דבר לא מצליח לסייע: לא תרופות (לוקחת כבר חמש עשרה שנה), לא טיפולים דינמיים ממושכים (הייתי אצל מטפלים שונים כעשרים שנה, נמצאת גם עכשיו בטיפול שלא מקל על הכאב).
כל הזמן משכנעים שהתאבדות אינה פתרון, יש גם את הצורך לא לפגוע בבני זוג, במשפחה, בחברים. ומצד שני, המחשבה להמשיך כך עוד ארבעים שנה מייסרת כל כך. האם יש מקרים אבודים? האם יש מקרים בהם כדאי פשוט לנסות לסיים את החיים באופן יזום? איך יודעים שהגיע הזמן?
שלום לך.
כואב לקרא את דברייך, ואני מצטערת לשמוע על הסבל הממושך שאת חווה, ועל היאוש שנלווה לו, עד כדי מחשבות על מוות.
קשה להמליץ מבלי שאני מכירה יותר לעומק את מצבך, אך יתכן והדבר החשוב כרגע הוא לנסות דווקא כיוונים טיפוליים שטרם ניסית.
איני יודעת מהי אבחנתך הרשמית אך קיימות כיום שיטות טיפול מאוד יצירתיות ומגוונות למצבי דיכאון, ויתכן וכדאי להתייעץ עם המטפלים
הקבועים שלך לגביהן. למשל, טיפול בנזעי חשמל, טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים, וטיפול בקטמין ומשני תודעה הם רק חלק מהטיפולים אשר נמצאו כיעילים
ואם לא ניסית, כדאי לשקול פנייה אליהם ולו רק כדאי לדעת שאכן ניסית את כל האפשרויות.
אל תתייאשי. לפעמים ההקלה מגיעה ממקור בלתי צפוי, כל עוד ממשיכים להילחם כדי להגיע אליה.
ליטל
מצורף קישור למידע נרחב בנושא דיכאון ודרכי הטיפול בו
