בהמשך לשאלה ששאלתי ולתשובתכם, היא בטיפולים ובמפגשים בין השאר גם נותנת לי כללים להתמודדות אבל מרגיש לי שההצפה המטורפת והפלאשבקים שאני מגיעה אליהם כל מפגש ומפגש לא יודעת עד כמה הם שווים את זה...
יש בי צד שממש רוצה פשוט להפסיק את הטיפול וזהו אבל מצד שני אני באמת מפחדת שזה יגרום לי בעתיד לפוסט טראומה וכו'...
תכלס אני דיי מיואשת... מה לדעתך הכי כדאי לעשות?
תודה על השיתוף.
הדבר הכי הכי חשוב לעשות זה לפתוח עם המטפלת את כל התחושות, התופעות, התגובות והדילמות שהעלת פה. לדבר אחתה על זה. לבקש חשיבה משותפת. מאמינים שזה יסייע וזה חשוב. פעמים רבות ליבון הקיים שעולים תוך כדי טיפול בטיפול הוא הדבר פורץ הדרך בטיפול. מציעה להעלות בטיפול ואם זה מקדם לחשוב הלאה. אבל זה הדבר הנכון לעשות. שולחים כוחות ומקווים שישתפר
