לפני הכל חשוב לי שלא תבינו שאני באה ממקום שופט אלא מתוך הצורך לפרוק ולקבל תגובה, הבת שלי בת 30 התגרשה לפני שנה(ללא ילדים) ובחצי שנה אחרונה היא יוצאת עם מישהו, לבחור יש הרבה מאוד "עניינים" הוא בא מבית לא פשוט וקשה יום, גדל מגיל 17 אצל משפחת אומנה. אין לו קשר כלל עם ההורים הביולוגים שלו, כשיושבים יחד הוא בקושי מוציא מילה רק אם פונים אליו. מבחינת עבודה הוא עצמאי, מה גם שהוא מעשן (סיגריות) המון סגריות, גם ביתי מעשנת מהצבא, אם היה איזה סיכוי שהיא תפסיק לעשן עכשיו הסיכוי קלוש ולהיפך נראה לנו שהיא הגדילה את מספר צריכת הסיגריות.

חייבת לציין כי בהכרות הקטנה שיש לנו איתו (רואים אותו פעמים בשבוע לשעתיים , הוא נראה בחור טוב ומכבד את הבת שלי ואפילו סוג של מרצה אותה.

את המידע עליו שמענו רק מהבת, אנחנו לא מעיזים לשאול אותו שאלות אישיות, מפאת רגישות שלנו וגם לא רוצים לפגוע בביתנו.

גילוי נאות- אנחנו כהוריה לא שלמים כלל עם בחירתה ודי מודאגים מהעתיד ומבינים שלבחור יש הרבה עניינים שהוא סוחב אותם מהילדות
וגם בטוחים שאחרים מהמשפחה "ירימו גבה".

חשוב לי לכתוב שאנחנו לא משפחה מתנשאת וגם לא עושים דברים מהמקום של מה יחשבו, יחד עם זאת זה כן עולה.

השאלה שלי- מה אני אמורה לעשות בעניין, לשבת ולשתוק בתוך תוכנו אנחנו אומרים שמגיע לה יותר....בנתיים הקשר ביניהם מתחזק יותר ויותר והם אמורים לעבור לגור יחד, בנוסף יש את עניין העישון שלא עוזב אותי ואת בעלי (אנחנו לא מעשנים , מה גם שבעבר היה לביתי וירוס פפילומה) האם לדבר איתה או עם שניהם.....

אני מודעת לכך שהיא אחראית לחיים שלה, כאמא זה כואב, במיוחד אחרי מה שהיא עברה.