שלום רב, לפני שנה ביתי בת 30 התגרשה (ללא ילדים) וחזרה לגור בביתנו לאחר שלוש שנות נישואים, אני ובעלי ליווינו אותה ותמכנו בה, מאז תהליך הפרידה והגט הקשר בינה לבין בעלי מאוד התהדק, היא הייתה מתייעצת איתו בכל נושא הגירושין, הם משוחחים הרבה, יש ביניהם תקשורת טובה והיא משתפת אותו בדברים. מצד אחד אני מאוד שמחה שיש לה קשר טוב עם אבא אך מצד שני זה מאוד מתסכל אותי, בכל פעם שאנחנו יושבים יחד ומתחיל שיח, אני מרגישה לא שייכת, השיח מתנהל בינו לבינה וכאילו לי אין מקום, חשוב לי לציין כי אני ובעלי בזוגיות נהדרת ותודה לאל המשפחה שלנו מקסימה יש לנו 4 ילדים נפלאים כאשר הקטן שהוא בן 21 גם גר איתנו.בעלי סוג של "עמוד השדרה "בבית . הרבה פעמים אני שואלת את עצמי איפה אני בתור אמא? מרגישה שהוא לוקח לי את המקום כאמא שצריכה להיות קרובה לבת שלה, להדריך, להקשיב והוא בעצם בלי לשים לב משתלט ולוקח לי את המקום. כל פעם מחדש כאשר נוצר איזה שיח, אני קמה והולכת לחדר כי מראש אני יודעת שכמעט ולא אוכל להכניס מילה..
אני באמת מתוסכלת מהמצב ולא יודעת מה לעשות
