היי, אני כבר חודשיים וחצי בטיפול פסיגולוגי, שמרגיש לי שהוא לא מביא אותי למקום טוב יותר. הכל התחיל בזה שהתנתקתי מהמשפחה כי היה לי קשה לחיות ככה. אבל עכשיו הלבד יוצר הרבה בעיות. מרגישה שאני צריכה עיצות ופרקטיקה איך להתקדם, במיוחד עם המצב רוח, כאילו איבדתי את הטעם, העיניין. לא ממש מאמינה במטפלים כי ניסיתי כמה ומרגיש לי שהם לא נוגעים בדבר בול ואין מענה לצרכים שלי, אין הכוונה.. קצת על סף ייאוש.. גם לא יודעת איפה יש ביקורות על המטפלים. חשבתנ על cbt, כי אני רוצה לעשות, לקדם, ולא רק לדבר כל הזמן על הדברים. מאמינה שצריך להזיז.. אשמח להכוונה, למרות שפעם קודמת הפנתם אותי לפסיכולוג ולא לcbt, אבל נראה לי בזבוז זמן וכסף, מה גם שבאתי ממש פתוחה..
שלום לך. במרבית המקרים חודשיים וחצי אינם זמן מספק להנעת שינוי משמעותי, מאחר ותהליכי שינוי הם תהליכים מורכבים ומאיימים שלנפש לוקח זמן לעבד ולעכל. יחד עם זאת, תחושותייך משמעותיות ואני חושבת שחשוב מאוד להביא אותן בכנות לטיפול ולבחון יחד האם את במקום הנכון עבורך. כדאי לשמוע את דעתה של המטפלת מאחר ולפעמים יכולה להאיר נקודות סמויות לגבי התהליך
ליטל
.jpg)
.jpg)
