שלום,
הוריי בגיל ה-3 ,אבי מוגבל יותר ואימי עצמאית לחלוטין .
כל ילדיה נשואים וכולנו מכבדים אותם ודואגים ולצידם.
אימי מלכת המניפולטיביות,תמיד היא נפגעת...תמיד לא משתפים אותה ואינה יודעת לעצור בשיח מקטין לא נעים וחסר אחריות לכולנו הילדים וכך גם לנכדים .
אני ואחיי כל אחד בדרכו אמר לה שבדרך הזו היא מרחיקה את כולם,ילדיי וילדיי אחיי באים לבקרם אך עושים זאת כי צריך ולא כי רוצים,היא גם דואגת להתקשר אליהם ולדרוש שיבואו ולא שוכחת תמיד להתלונן ולהאשים.
לי כבר אין אויר ממנה ,עם כל הכבוד ויש כבוד היא הופכת לבלתי ניסבלת ואין רצון להיות לצידה.
שוחחתי על כך גם עם אבי אך אין לו מה לעשות בנדון,היום הוא זקוק לה יותר מתמיד.
כמובן שהצעתי לה שנלך איתה כל הילדים לשיחות כמובן שאינה מעוניינת כי יכולה ללמד את הפסיכולוגים.
מרגישה שאני באה ללא חשק וללא רצון אך עושה זאת מתוך חוסר ברירה וכבוד אליהם.
הלכתי בעצמי לשיחות והפסיכולג אמר לי לעשות מה שטוב לי ואם אני מרגישה צורך להתרחק אז לדבוק בזה מידיי פעם.
כולם בלי יוצא מן הכלל מרגישים כך מצידה וגם הנכדים מעירים לה אך היא בשלה ,מתוסכלת מהחיים וכל הזמן מסתכלת על משפחות אחרות ..(היא מטופלת בכדורים פסיכאטריים ) טוענת שבגללנו נכנסת לדיכאונות .
לסביבה כשתראו אותה בחוץ אישה שמחה ואנרגטית ...הצגות? מה לעשות תודה.
שלום לך. נשמע מדברייך שאמך לא נכונה להשתנות כך שהאפשרות להקלה תלויה בעיקר בך- במידה בה תצליחי לגבש דרך התמודדות שתוכלי לעמוד מאחוריה ולחיות איתה בשלום. מאחר ואת מתקשה לגבש עמדה נפשית זאת, אני ממליצה לפנות שוב לטיפול פרטני אשר יסייע לך להבין מדוע את מתקשה בכך.
ליטל