שלום וברכה.
אני עובדת כ4 שנים , כרכזת פנאי לנשים מתמודדות בבריאות הנפש הזכאיות לסל שיקום. במשך 4 שנותיי הקבוצה גדלה ממספר מועט מאוד של אנשים, וכיום היא מונה 45.
אני מאוד אוהבת וקשורה לקבוצה. ויש לי הנחייה טובה. באופן אישי אני נוטה להכיל ולסחוב על הכתפיים שלי המון, עד שלבסוף קורסת פיזית ומרותקת למיטה כתוצאה מדלקות חמורות בשרירים, ומיגרנות חזקות.
עליי לציין ששנתיים הייתי בסדר לגמרי מבחינה פיזית. והשבוע, לאחר הצטברות של תקופה מטורפת, וארועים חריגים שארעו במועדון, כולל סגירת שירות/ אלימות מילולית בקבוצה/התקפי חרדה של מתמודדת וכו וכו...נתקפתי שוב ושוב בכאבים חזקים..
אני מקבלת הדרכה חיצונית.
ובכ"ז מתייעצת מהצד..איך ניתן למנוע שוב ושוב את הנפילות האלו?
מבינה שהגוף מדבר את הנפש...
אשמח לעיצה...
תודה, נעמה.
שלום נעמה.
אני נוטה להסכים עם ההנחה שגופך מדבר את הנפש אך השאלה היא מה הוא מבקש לומר, מעבר לתחושות העומס והקושי: האם הוא מדבר על חוויות ספציפיות שהמפגש עמן מכביד עלייך? האם יש קושי בהצבת גבולות ושמירה על עצמך? האם את זקוקה ליותר עזרה ותמיכה מכפי שאת מקבלת? במילים אחרות, יתכן וגופך מדבר משהו שחורג מההיבט המקצועי ועל כן אני מציעה לשקול פנייה אל טיפול פסיכולוגי בו תוכלי להתבונן באופן מעמיק יותר בחוויתך. התחום הטיפולי מפגיש לא פעם עם אזורי נפש לא פשוטים, אשר הדרכה אינה מספיקה בכדי לעבד אותם.
ליטל
