בוקר טוב ליטל,
לאחרונה הודיע המטפל שהוא יוצא לחופשה שנתית. מרגע ההודעה התחיל פחד נוראי מזה שיקרה לו משהו. לא מצליח להבין למה זה משתלט עליי פתאום וגם אחרי ניסיונות להבין אם זה מעורר משהו מעבר, לא התגלה משהו משמעותי.
בנוסף לזה, מלווה הרבה כעס ואכזבה מה שהיה אופייני גם בחופשות אחרות שלקח המטפל לאורך השנים.
כמו כן, ההבנה שלמפגש הפיזי יש חשיבות משמעותית מבחינתי ומקשה על הפרידה הזו. ההבנה שהוא יהיה רחוק במשך שבועיים כמעט בלתי אפשרית בשבילי. איך אפשר להקל על המצב? מה מקובל לבקש מהמטפל בזמן הזה כשהוא לא נמצא?
שלום שרון.
תגובה של כאב וקושי סביב חופשה של מטפל היא בדרך כלל ביטוי להיבטים נפשיים לא מודעים- לעתים כאלו שקשורים באירועי עבר ולעתים כאלו הקשורים באופן בו הנפש מאורגנת ומתמודדת עם סיטואציות שונות. לכן, הדבר המרכזי בו כדאי להתמקד הוא השיח על התחושות והניסיון לברר אותן בטיפול, כפי שנשמע שאת עושה. מעבר לכך, אני מציעה לדון עם המטפל באפשרויות שיכולות לסייע לך. יש מטפלים שמציעים שמירה על קשר במיילים/ווטסאפ או קביעת מפגש זום, כאשר נראה שזו הבחירה הנכונה עבור המטופלת ברגע נתון. בנוסף, כדאי לבחון האם ואיך את יכולה להרחיב את מעגל התמיכה שלך בתקופה רגישה זו.
ליטל
