אני רוצה להתנתק
אני רוצה לבהות ולהרגיש איך הגוף שלי כאן והנפש שלי בורחת
אני צריכה שהכל ירביץ לי ואז אני גם אסכים שבאמת כואב
אני מחכה לבלגן לאש לדם ולסכין
אני מחכה לשטן שיקח אותי איתו לגהנום
זה הבית של כל הילדות הרעות מדי
שם הכל נגמר
ורק שם אני פורחת
אני רוצה שהכאב שלי יבהיל את כולם
שהדם שלי האדום והשחור יעוף לכולם על הפנים
אני רוצה שהמילים האלה שהשנאה הזאת והרוע הצרוף יהיה גם שלהם
אני רוצה ללכת עם לב ערום
ולצרוח
ושהבורות הזולגים ילכלכו את כולם
והפצעים הפתוחים יזהמו כל מרחב אפשרי
ושיהיה שחור ואדום
ושלא יהיה לבן
לא יכול להיות לבן פה
בארץ של הלב שלי העקובת דם ומלחמות
עם אדמה רטובה ולא מגשם
אני רוצה להשתולל
לפתוח את הפה שלי ולשאוג
את כל הכאב והצרחות שחבויות בתוכי במרתפים אפלים וחשוכים
אני רוצה שהכאב שלי ישתולל
בעינים עצומות
שיהיה בלגן
שכלום לא יהיה שקוף
אני רוצה להרוס הכל
אני רוצה לשבור הכל
כאילו גרה בתוכי מפלצת אופל
מחבלת מתאבדת שמשחיזה סכינים
שטן עם טרקטור דורסני שרק מחכה לשעוט קדימה
ליטל אני לא רוצה לחיות ולא רוצה למות
לא רוצה להרגיש ולא רוצה לא להרגיש
הכל מגעיל ומסובך ומורכב כמו מבוך שלא נגמר בתוך הנפש בתוך הרפש
ואין לי כח כבר
שלום לך
אני קוראת בעיון, שומעת את הכאב, ומכאן מחזקת את ידייך
ליטל
