תפריט נגישות

פורום פסיכולוגיה

  • נכתב ע"י עדי ב - 14/11/2023 18:14:46

    שלום,

    לפני מספר שבועות הוחלט בשיתוף המטפלת להעלות את תדירות הפגישות לפעמיים בשבוע. השעה שנקבעה יחסית מוקדמת בבוקר. הגעתי לפגישה בבוקר, דפקתי על דלת הקליניקה פעמיים וראיתי מבחוץ שיש שהחדר חשוך. הבנתי שהיא לא הגיעה. לאחר מספר דקות התקשרתי אליה כדי להבין מה קרה. היא אמרה שהיא מתנצלת אבל היא מתעכבת בעשרים דקות ושאני צריכה להמתין לה.
    כשהיא הגיעה כמובן שהיא התנצלה ואמרה שטעתה, הייתה בטוחה שדיברנו על זה וקבענו לדחות את הפגישה. ברור שלא דיברנו ובטח שלא דיברנו על שום דבר, אחרת לא הייתי מתקשרת ושואלת איפה היא נמצאת. התירוץ שלה הוא שהיא צריכה לשים את הילדים בבית ספר והיא הבינה שלא תוכל להגיע בשעה שקבענו ונאלץ להזיז את השעה. נפגעתי ממנה, הרגשתי תחושה של זלזול בזמן שלי, במי שאני ובכל מה שקורה בנינו. כעסתי עליה בפגישה, צעקתי עליה, התעצבנתי מאוד. בסופו של דבר סלחתי לה והפגישה המשיכה אבל אחרי כמה שעות זה שוב הציף אותי ואני כבר לא יודעת מה לחשוב. האם ההתהנהגות שלה מקובלת? האם אני צריכה לשכוח מזה? מה עושים בסיטואציה כזאת?

    תשובה: איחור
    נכתב ע"י ליטל פלג ב - 16/11/2023 14:29:54

    שלום עדי.


    אני מבינה את העלבון והפגיעה, ולאור עומק הקשר בינך לבין המטפלת, ולאור העובדה שהטיפול הוא כר עבודה וביטוי לחלקי הנפש הלא מודעים- לא מפתיע שהקושי נשאר איתך ולא נפתר ב"ענייניות". לכן, אני חושבת שהדרך היחידה היא לשוב לטיפול עם התחושות, להניח אותן שוב ושוב על השולחן עד שמשמעותן עבורך תתברר. למרות הפגיעה, זהו חלק מהדרך הטיפולית, וכפי שאת עצמך יודעת, לעתים המקומות הכואבים האלו הם שמביאים לתנועה ושינוי.


    ליטל

אנשי מקצוע ומכונים