חזרתי לחתוך
הפסקתי את הטיפול התרופתי
אני נוראית וצומיסטית
במקום לנסות להבריא אני שוקעת חזרה במקום החולה
במקום לנסות לקום אני נמשכת אחורה
הכדורים משמינים אותי
הכדורים מבריאים אותי
אני לא רוצה להבריא
אין לי מקום בעולם הזה בתור בריאה
גם לא בתוך עצמי
גם לא בתור חולה
הכח הרס עצמי שלי הוא כמו קשר רעיל
כמו איבר מזוהם
כמו גוף ממולכד
ואני שוקעת בתוך ההרס
ואני מתפלשת בכאב
רק כשכואב לי נורא אני מרגישה קיימת
הכדורים משטיחים את עוצמת הרגשות
אני נוראית אני יודעת
ככ הרבה אנשים סובלים ורוצים להבריא
ורק אני חוזרת
לארץ המופצצת והמדממת שבי
שלום לך.
אני שומעת את עוצמות הכאב, צר לי על שאת סובלת כל כך.
מציעה לשוב ולעיין בתשובותיי הקודמות לגבי המאבק המתחולל בין החלקים המכוונים להחלמה לאלו המכוונים לצלילה מטה והרס.
ליטל
