היי ליטל,
מה שלומך?
המטפלת יצאה לחופשה בת שלושה שבועות. לא מורגש קושי מיוחד סביב הנושא. יחד עם זאת, אני בטוחה שכשהיא תחזור זה יהיה מוזר ושונה. מדובר בפרק זמן לא מבוטל שבו פגישות מתבטלות והרצף נשבר. מעניין אותי לדעת אם המטפלת עושה הכנה עם עצמה כשהיא באיזשהו אופן צריכה להשאיר מספר כזה או אחר של אנשים שקשורים ומחוברים אליה? האם גם היא מתמודדת באיזשהו אופן געגוע וכאב? עם תחושת נטישה? איך היא יודעת לנתק את עצמה מהתחושות האלה מבלי לפגוע בחופש שלה?
שלום דנה.
אני מתארת לעצמי שכל מטפלת מתמודדת עם התחושות העולות סביב היציאה לחופשה בהתאם לאישיותה ובהתאם לדינמיקה והקשר שלה עם כל אחד מהמטופלים איתם היא נמצאת בקשר. מעבר לכך, אני יכולה לשער שדברייך משקפים גם את התקווה שהמטפלת גם היא נושאת עמה געגוע, או לכל הפחות לא מתנתקת או שוכחת גם כאשר היא בחופשה אני יכולה רק לשער שאלו תחושות ותהיות שמשקפות אלמנטים חשובים בעולמך הפנימי ולכן מציעה לשתף את המטפלת עם תום החופשה.
ליטל
