שלום,ביתי בת 23 בחורה דעתנית ומצליחה,סטודנטית ועובדת במשרה נחשבת.
מאוד קשה לנו בדרך החיים שלה,היא אומרת שעד היום היתה מכילה חברים והגיעה לסף ספיגה שהחליטה לומר את האמת לכל אחד גם שהיא כואבת ובשל כך אנשים חותכים ממנה או נפגעים והיא ממש שלמה עם עצמה.
העניין שהיא נותנת את דעתה גם על מה שקורה בבית ,אם אבא שלה ואני מתווכחים או אחייה מספרים משהו שהיא חושבת שטועים נותנת את המילה שלה גם שלא מבקשים..בקיצור דוחפת את הראש שלה לכל מקום .דיברתי איתה על כך והיא טוענת שאנו משפחתה וזכותה לומר מה שיש לה ,אציין שאנו משפחה מאוד פתוחה וחברים אך יש מקרים שהיא קיצונית ולא נעימה לכלל הבית .איך ניתן לפעול בעניין והבנה שהיא חושבת שהיא תמיד צודקת וחכמה מכולם.תודה
שלום שרון.
לא תמיד קל לחלוק בית עם ילדים בוגרים אשר מביאים את רצונותיהם, עמדותיהם וסגנונם האישי אשר לא תמיד תואמים את אלו שלנו. לכן, אני מציעה להבחין בין מקומות של "מעבר גבול"- התנהגות לא לגיטימית הכוללת תוקפנות או צורות דיבור שאינה מקובלת עליכם, לבין דפוסי דיבור או התנהגות אשר אינם חוצים גבולות גם אם אינכם מעריכים אותם, ואף ערים להשפעה השלילית שעשויה להיות להם. בנוגע להתנהגיות חוצות גבול, חשוב להבהיר חד משמעית שהתנהגויות אלו אינן מקובלות בעוד שלדפוסים מסוג השני אין אלא לגלות סבלנות מסוימת, ולהמשיך לנהל עליהם מו"מ מכבד ומתמשך.
במידה וישנם קשיים מתמשכים סביב היבטים אלו והיבטים אחרים הקשורים במגורים משותפים עם ילדים בוגרים, ניתן לפנות להתייעצות עם איש מקצוע העוסק בתחום המשפחתי. במסגרת ייעוץ זה, ניתן יהיה לסייע לכם ההורים סביב ביסוס וגיבוש העמדה ההורית המתאימה לכם, או לסייע לכם כמשפחה לערוך התאמות והסכמות לבי החיים המשותפים.
ליטל
