עשיתי משהו לא ראוי בעבודה שיכול להתפרש כשלילי מאד ונעשה מעודף תמימות על רקע קשיים אישיים. מאז כל הצוות מנסה לגרום לי לחוש שאני במעקב, כל מילה שלי מאומתת ע"י מישהו נוסף, כל דבר קטנטן שאינו מדויק לגמרי מוחזר אלי כשקר מוחלט. מחכים לי בפינה לכשלון הבא, ועושים דברים כדי שנזקים יקרו לי בלי שאוכל לחקור אותם בפועל. ואני חשה שעושים הכל שאתפטר כבר.
המשפחה חושבת שאני בפארנויה וזה ענין של פרשנות. האם יתכן שיש פארנויה רק בעבודה ולא בשום קשר אחר בחיים? הענין שאני חיבת שיהיה לי גב כדי להתפטר, כי זה כרוך בהפסד תקן ויציבות כלכלית. ומצד שני להמשיך במקום שרק מכינים מוקשים להפלתך אינו מאפשר לשרוד.
אני מתחילה טיפול אבל זה תהליך עד שאדע מה לעשות ונכיר אחד את השני,
ובנתיים איך לשרוד, מה ניתן לעשות?
ושוב, האם יתכן שיש פארנויה רק בעבודה ולא בשום קשר אחר בחיים?
שלום נוגה.
היבט נפשי פרנואידי אכן עשוי להתעורר גם במקום או נסיבות ספציפיות, כאמצעי של הנפש לספר על דבר מה שעדיין אין לו מילים, וזקוק לעיבוד ומענה. לכן, חשוב מאוד שאת מתחילה טיפול. במידה ואת מרגישה שהמצב הנפשי גורם לך נזק משמעותי שיכול להחריף עד שיושגו תוצאות הטיפול, מציעה להתייעץ עם פסיכיאטר לגבי אפשרות להיעזר בטיפול תרופתי, לזמן קצר. במקרים מסוימים עדיף להישען על טיפול תרופתי עד להשגת תוצאות בטיפול הפסיכולוגי, כדי למזער את הנזקים שגורמים הקשיים הרגשיים שטרם טופלו. כאשר הטיפול הפסיכולוגי משפיע, אפשר לותר על הטיפול התרופתי.
ליטל
