היי,
אני נמצאת בטיפול דינאמי כחודש. קשה לי להיפתח מול המטפלת וישנן שתיקות מרובות במהלך הפגישה. ברור לי שזה מקשה על ההתקדמות ועל היכולת של המטפלת לסייע. באחת הפגישות האחרונות נאמר משפט שהיה פשוט נורא מבחינתי. לאחר שתיקה ממושכת, הציעה המטפלת שאהיה בפלאפון בזמן הזה בפגישה בזמן שהיא ואני נוכחות בחדר ושותקות. הרגיש לי באותו רגע וגם אמרתי לה שזה ממש לא מכבד. מעולם לא הייתי מגיעה לפגישה ולא משנה אם מולי פסיכולוגית או חברה או קרוב משפחה, לעולם לא היה עסוקה בדבר אחר כשאני מייעדת את הזמן שלי ומקדישה אותו לדבר מסוים. לאחר כמה דקות היא הצטערה שהציעה דבר כזה. האם זהו לא כשל אמפתי?
שלום דנה.
כשל אמפתי מתייחס למצב בו המטפל לא מזה נכון את צרכיו של המטופל ומגיב באופן שאינו תואם לצרכים אלו ועל כן אני מניחה שההתרחשות ביניכן עונה על ההגדרה. כשל כזה יכול להיות מטלטל, ובפרט בשלבים מוקדמים של הטיפול כשהקשר טרם התבסס, כך שמה שחשוב הוא לבחון יחד מה קרה, מה היתה חוותיך ומה ניתן ללמוד מכך על עולמך הפנימי ועל העבודה הטיפולי המשותפת. כדאי לשים לב שבשלב מוקדם של הקשר, ריבוי כשלים מסוג זה צריכים לעורר שאלה על מידת ההתאמה והחיבור.
ליטל
