שלום,
ביתי בת 22 יוצאת כשנה עם בחור מרקע שונה ,דתלש אשר כל תכונותיו ההפך ממנה .
היא טוענת שהיא אוהבת אותו ומאושרת ,אציין שאנחנו רואים שהוא עצלן שמסתפק במועט ,ביתי גדלה בבית מחבק ותומך ומבחינה כלכלית לא היה חסר לה כלום,הוא גדל בבית קשה עם הרבה אחים ומצוקה כלכלית .
ביתי סיפרה לי שהם חושבים לעבור לגור יחד בקרוב (לו קשה וצפוף בביתו)וסיפרה שאמרה לו שבעתיד אינה מעוניינת לחיות מהיד לפה כפי שהוא גדל ורוצה שלא יחסר להם דבר,הוא אמר לה שגם הוא רוצה בכך.נכון להיום הוא בן 25 עובד בעבודה פשוטה ומכניסה מינמום ואינו שואף לעשות משהו נוסף או אחר,מרגיש שטוב לו כך כששאלתי אותו איזה יום מה הוא רוצה לעשות כשיהיה גדול טען שהוא עוד צעיר ואינו יודע,הוא אינו מלומד ובקיצור לא מי שהייתי רוצה לביתי אך איני מתערבת ומנסה לפתוח לה את העניים בקטנה.עוד דבר שמאוד מפריע לי לעתידם זה שאין לו חברים עקב כך שהוא יצא מהדת אז הם ממש לבד מבחינה חברותית (לה יש את החברות שלה) .אשמח לטיפ להתמודדות מבחינתנו תודה .
שלום שרון.
התבגרותם של ילדייך מפגישה אותך עם אתגרים הקשורים במציאת איזון בין שחרור ומתן אמון, לבין דאגה וניסיון לעזור לילדייך למצוא דרך שתטיב עמם. מאחר ואת מעלה שאלות חוזרות הנוגעות לקושי במציאת ההתמקמות וההתכווננות הנכונות לך ולמשפחתך, אני ממליצה בחום על פנייה להדרכה או ייעוץ מקצועי אשר יסייעו לך לברר את הקושי הנלווה לאתגר זה, ולהתמקמות בעמדה אשר תסייע לך במגון סיטואציות ודילמות מול הילדים.
ליטל
