שלום ,
יש לי 4 ילדים 22,23 ו..8,7
לאורך כל השניים השתיים הגדולות היו חברות טובות,לאורך התבגרותם כל אחת התפתחה אחרת בדעותייה ושאיפותייה,הן שונות הן בדעות והן בהתנהגות .עד כאן הכל יופי,בשנה האחרונה לצעירה יותר יש חבר שהגדולה לא אוהבת ודואגת להעלם כל פעם שהוא אצלנו,טוענת שהוא אפס ועצלן וכו.הסברתי לה שהיא צריכה לכבד את אחותה וזו בחירתה (מיותר לציין שגם אנחנו לא עפים עליו אבל מכבדים את בחירתה).מאז שהחבר קיים אין לבנות קשר חוץ מבוקר טוב ודברים רגילים שחייבים,לא ברוגז אך יש ריחוק עצום וחוסר רצון להיות יחד.דיברתי עם כל אחת בנפרד ואמרתי שעצוב לי שהן התרחקו ברמה כזו ,הגדולה אמרה שהיא פחות מעניינת אותה ודעותייה שונות משלה וטוב לה ככה,הצעירה אמרה לי שהיא מנסה הכל אך רואה שאין פידבק מצידה (גם אני רואה זאת) כואב לי ברמה ששובר אותי וזאת בהתחשב שהיה להן קשר מצויין למרות שהן מאוד שונות.איך לנהוג בעניין? האם להרפות ולתת לזמן לעשות את שלו? תודהי
שלום שרון.
אני שומעת בדברייך את כמיהתך לקשר קרוב יותר בין הבנות ובו זמנית את הבנתך כי בהיותן בגירות, יכולתך להשפיע על עמדותיהן והחלטותיהן מוגבלת. לכן, ומאחר ולא מדבר במצב בו התנהגותן פוגענית או קיצונית זו כלפי זו, אני חושבת שמלבד להמשיך ולקיים קשר טוב עם שתיהן ולהביע אמון בכך שבעתיד אולי יתאפשר אולי חיבור חזק יותר- כדאי לכבד את בחירתן. במקביל, מאחר ואת מתארת כי גם את עצמך אינך מרוצה מבן הזוג, כדאי לבדוק האם עמדה זו אינה מחלחלת ומשפיעה על המצב ביניהן.
ליטל
