יש לי מטפלת מדהימה, זמינה כמעט לכל זמן
סבלנית,מכילה . אני איתה כבר שנה וככל שעובר הזמן אני ויותר מנצלת את מה שיש לה לתת וקשה לי עם זה כי כל הנתינה והמקום שהיא מהווה לי מבחינתי הוא כלכך לא מובן מאליו . בחיים לא היה לי את הקצה של משהו מזה לא במשפחה או חברות . אי אפשר שלא לערב רגש כשמדברים על רגשות ושהיא שם .
קשה לי עם זה שעבורי זה כלכך גדול ועבורה זה מובן מאליו ,"זה התפקיד שלה" ועד כמה שזה תפקיד מעולם באף טיפול לא ראיתי כזו טוטאליות,היא באמת מומקדת בי גם אם אני לא שם בחוויה .
לאחרונה יוצא לי לחשוב על זה...זה מדהים אותי
היא עושה מלא דברים במקביל ועדין שם איתי
כשהכרתי אותה ישר חקרתי עליה , אני טיפוס חוקר כזה . היא לא כלכך מספרת על עצמה אם בכלל ,לא הציגה את עצמה . הייתי אצלה כמה מטפלים הם תמיד משתפים פירורים על עצמם ,לעיתים היה ניתן לראות עליהם איזה יום עבר עליהם והיא פוקר פייס ,היא פשוט נטו מראה מטפלת וכלכך מתחשק לי לשאול מה איתה , איפה היא . אבל יודעת את הגבולות ...היום בטיפול הרגשתי אנרגיה אחרת ואני תוהה איך אפשר להבחין מי באמת הגיע איתה . האם עובר עליה משהו ...אני יודעת שלא אדע מעולם אבל מטריד אותי
פתאום מפחדת להתקשר מה שבדרך טבע לאחרונה קורה הרבה,מפחדת לקחת לה את הזמן שלה . היא מאוד מקצועית .
שלום לך.
נשמע שדרך הקשר עם המטפלת והיעדר האפשרות לדעת מה קורה בתוכה את פוגשת נושאים חשובים שנוגעים להיקשרות, תלות, המידה בה אפשר להיות זמינים אלייך ועוד. לאור זאת, אני חושבת שכדאי להעלות את כל הדברים שכתבת כאן בטיפול, כך שתוכלו להתבונן ולעבד את משמעותם הנפשית עבורך, ולא להסתפק בפתרון טכני הנוגע לכמות הפעמים שאפשר להתקשר. מאמינה ששיח כנה כזה יוכל להעמיק הן את הקשר והן את הכרותך עם עצמך.
ליטל
