אני אמא של בת 38 רווקה בעלת תואר מהנדסת כימיה. אני מברשת לדעת מה לעשות על מנת לגרום לבתי לגשת לטיפול אצל פסיכיאטר? כעת היא מטופלת אצל פסיכולוג. הכל לוט בערפל. מי יודע אם היא עדיין או שכבר לא מטופלת. היא בהכחשה מהמצב. לא רוצה להודות. כעת היא עובדת. היא לא מוכנה לשכוח ולא לסלוח על כל מיני ארועים שקרו בעבר.עם אחיה היא ברוגז כבר שנתיים. אני מאוד מעוניינת שתיגש לטיפול איבחון אצל פסיכיאטר.
שלום לך.
את מתארת את ביתך כאישה בוגרת ומתפקדת לצד קשיים שאולי היא מתמודדת עמם, כך שנדמה לי שאין מדובר במצב בו את אמורה לשאוף "לגרום לה" לבחור את הכיוון הטיפולי שאת חושבת שנכון עבורה (אלא אם היא נתונה בסיכון כלשהו אליו לא התייחסת בדברייך). את יכולה לשתף אותה בדאגה שלך ובמחשבותייך על מה שיכול לתרום לה, וכדאי לעשות זאת בעדינות ומתוך כבוד לבחירותיה ולאוטונומיה שלה אך לא מעבר לכך. קחי בחשבון שסביר להניח שככל שתהיי קשובה ומכבדת יותר, ותגשי מעמדה של התעניינות והזמנה לשיתוף ולא מעמדה של "לגרום לה", כך פנייתך אליה תהיה מוערכת יותר ויתכן שתתקבל בקשב רב יותר.
ליטל
