היי. קוראים לי אפריל ולחיות מבחינתי זה לא דבר שבא כל כך בקלות במיוחד בכמה שנים האחרונות, אני מרגישה באופן תמידי לחץ, במיוחד בזמן ולאחר שיוצרת אינטרקציות עם בני אדם. יש לי תאוריה ורציתי לשאול אם בעינייך יש בה הגיון - כל פעם שעובר עליי יום טוב במיוחד, יום אחרי אני קמה ממש בדיכאון, אם בכלל הדיכאון איפשר לי לקום.. כל דבר באותו יום מדכא אותי, אין לי סבלנות לאף אחד ולשום דבר. רק רוצה לשכב במיטה ולחכות שהיום יגמר. אני לא יכולה להצביע על דבר מסוים שגרם לי לדיכאון עמוק שכזה.. לכן התפתחה בראשי התיאוריה. רציתי לשאול אם יכול להיות קשר בין הדברים? הכוונה האם יכול להיות שאחרי שאני שמחה ממש מתחיל אצלי דיכאון? יכול להיות שאחרי הטוב מגיע רע? שאחרי הנועם מגיעה חרדה? ואם כן אז מה אפשר לעשות?? אשמח לכל דעה.. תודה מראש, אפריל.
שלום אפריל.
אמנם אנחנו רגילים שהטוב מתקבל בברכה בעוד שאת הרע קשה להכיל אך בפועל, היבטים לא מודעים של הנפש גורמים לעתים לכך שהטוב יעורר גם דברים לא פשוטים. למשל, תחושה טובה יכולה לעורר אשמה לא מודעת, חשש כי הטוב מוחק את קיומם של קשיים וחוויות מכאיבים וכן הלאה. במצבים כאלו, עלול להתעורר צורך "לאזן" את הטוב ברע. כמו כן, יתכן והטוב והרע הן שתי דרכי הוויה אשר נפשך מבקשת להכיר ולחקור. בין אם הסימון שלך כי הרע מגיע בהמשך לטוב מדויק ובין אם התחושות והקשיים קשורים להיבטים אחרים, נשמע שלא קל לך ולכן אני חושבת שכדאי לשקול פנייה אל טיפול פסיכולוגי בו תוכלי להתבונן יותר לעומק, לחקור ולאפשר לעצמך תחושות וחוויות נוספים.
ליטל
תוכלי למצוא כאן רשימה של מטפלים בדיכאון להתייעצות ובחינת טיפול
