לאחרונה יצאתי ממערכת יחסים של שנה וחצי גרנו יחד חודשיים במהלך התקופה הזו התחלתי ללמוד. מרגישה שאני פשוט לא מעריכה את עצמי מספיק ולא נותנת לעצמי להנות מהטוב גם כשהייתי בקשר איתו תמיד פחדתי שיעזוב כי אולי אני לא מספיק טובה לו ותמיד כשאמר שהוא אוהב לא באמת האמנתי לו שזה נכון היו מקרים שקינאתי ופחדתי שאולי חברה שלי מנסה להתחיל איתו ושיתפתי אותו מה שמרגיש לי בדיעבד אולי לא היה נכון לעשות.. כרגע כרווקה כן מרגישה טוב עם עצמי ולא מפחדת להיות מי שאני אבל מרגיש שכל פעם שאני נכנסת לזוגיות אני מתחילה לפחד ופשוט להלחיץ את האדם שעומד מולי ולהוריד מעצמי מבלי לשים לב אפילו , הגיע למצב במיוחד בגלל התקופה שאנחנו כל הזמן יחד ובקושי רואים חברים וגם כשיש את האופציה לא רציתי שנראה אותם רציתי להיות רק איתו כי פחדתי שנהיה עם עוד..
בנוסף התקופה הזו עשתה לי חרדה חברתית וחשש מלדבר בפומבי כל פעם שניסיתי להוציא מילה מהפה התחלתי לרעוד ולהילחץ נכנסתי קצת לדיכאונות .
מפחדת שעובר עליי משהו שאני לא מסוגלת להכיל ..
שלום נועה.
נשמע שמערכת היחסים וסיומה עוררו לחיים אזורים נפשיים הקשורים לחוויה של "היות בקשר": סוגיות כמו חשש מנטיש והתלבטות עד כמה אפשר להרגיש אהובה ומוערכת בקשר, אשר מלוות גם בכאב נפשי בדמות חרדה ודיכאון. לאור זאת, אני חושבת שכדאי לשקול פנייה אל טיפול פסיכולוגי אשר יביא להקלה סימפטומטית אך יותר מכך, יתרום לאפשרות להבין, לעבד ולשנות את האופן בו את חווה מערכות יחסים בין אישיות ומתנהלת בתוכן. שינוי נפשי מסוג זה יכול להביא הן להקלה בהווה והן לאפשרות לבחור ולהתמקם באופן מספק ורוגע יותר בקשרים חברתיים וזוגיים.
ליטל
.jpeg)
