האם לכל אדם אמורים להיות רגשות מודחקים? כלומר, האם הלא מודע מוכרח להכיל רגשות מודחקים, ולשם כך הוא קיים? או שאפשר וצריך לשחרר את כולם? ואם כן, איך אפשר לדעת שכולם השתחררו והתבטאו כפי שצריך?
אחדד את השאלה- האם במצב אידיאלי (בריאות נפשית) לא אמורים להיות רגשות מודחקים כלל, או שכן אך זה קשור למינון וכולי?
תודה :)
שלום לך.
הדחקה תמיד קיימת, משום שאנחנו לא יכולים לעכל ולהחזיק במודע את כל המידע אליו אנו חשופים ומכיוון שתמיד שוכנים בנפשנו דחפים וצרכים שקשה מאוד להיות איתם במגע רציף. לכן, השאיפה אינה להעלאת הכל למודעות (דבר שגם אינו אפשרי) אלא לכך שלא יתקיים מצב מתמשך של הדחקת תוכן נפשי אשר היותו בלתי מודע גורם לסימפטומים ועכבות. במילים אחרות, הדחקה היא בעייתית רק אם היא גורמת לפגיעה בתפקוד או לסבל נפשי: אם, למשל, חלק מהדחף המיני מודחק אך התפקוד המיני תקין ומספק- ההדחקה אינה בעייתית אך במידה והדחקת הדחף המיני אינה מאפשרת חיי מין תקינים ומספקים, אכן כדאי לפעול כדי להעלות היבט זה למודע ולאפשר מגע איתו. בגישה הפסיכואנליטית הקלאסית, זה תפקידו המרכזי של הטיפול הנפשי.
ליטל
.jpeg)
