אני בטיפול כבר די הרבה זמן
לא הייתה פעם אחת שמשהו עיצבן אותי בטיפול שלא דובר, אלא שהבעיה שלי היא שבאותו רגע בזמן הטיפול אני יכולה להיפגע ממשהו שהמטפל אומר, לעבור על זה כאילו לא קרה כלום.. אבל להיפגע בלב, לצאת מהטיפול
ורק אז במהלך השבוע להתבשל עם זה ובפגישה הבאה להביא כמה פגע בי X
השבוע אותו המקרה אני כבר מרגישה לא נעים לבוא ולהגיד למה אני כועסת כי בפגישה הוא שאל אותי זה מכעיס ואמרתי לא
לא מצליחה להבין למה זה קורה לי.. הצתה מאוחרת של כעס...
ועכשיו אני כועסת.. ומאוכזבת.. ולא יודעת בכלל אם אומר לו את זה.
שלום שחר.
התמודדות עם כעס במרחב הבין אישי היא חוויה מורכבת עבור אנשים רבים, ובפרט מול דמויות משמעותיות (כמו המטפל). במובן זה, נשמע יש משהו בנפשך שנשמר מפני חוויה של הכעס ב"כאן ועכשיו", ומרכך אותה דרך השהייתה. אני לא חושבת שיש סיבה להרגיש אי נוחות סביב דפוס זה, אלא להיפך- להביא אותו לפגישה כחלק מהחומר הטיפולי. נשמע שאת עושה עבודה משמעותית ונכונה להביא לטיפול גם היבטים פחות נוחים של חוויתך, ואולי מבקשת כעת להעז יותר, ולבדוק מה יאפשר לך לחוות את הכעס במלואו, ברגע האמת. אני מאמינה ששיח על כך עם המטפל יוכל לחדד את ההבנה ולקחת אותה למקומות נוספים וחשובים.
ליטל
.jpg)
