<
תפריט נגישות
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

פורום פסיכולוגיה

  • נכתב ע"י אחת ב - 25/08/2020 09:01:03

    הסכמנו שהתקשורת הכתובה בין הפגישות יותר מזיקה לי מאשר מועילה.אני יודעת שזה נכון אני מבינה את זה ואני רוצה להפסיק.
    זה ככ קשה ואני רוצה למצוא לי משהו אחר שיחליף את זה.
    המיילים נתנו לי הרגשה שאני כל הזמן איתה באיזשהו אופן..
    אני מרגישה ריקה, וכאילו היא נלקחה ממני למרות שאני יודעת שזה ממש לא כך.
    חשבתי לבקש ממנה לתת לי איזשהו חפץ מהקליניקה,או איזה פתק שיהיה תמיד איתי..אבל זה מרגיש לי מאד ילדותי ומפגר..
    אני לא יודעת איך להתמודד עם הריקנות שאני מרגישה..
    אני לא חושבת שאני רוצה למות, אבל אני מפחדת שלא אצליח לחיות.שאי אפשר למלא את הצורך שלי,את החור הזה.וזו הרגשה מבהילה.
    הייתי רוצה שיגידו לי בדיוק מה לעשות...כדי שזה יפסיק.


    תשובה: שוב אני
    נכתב ע"י ליטל פלג ב - 26/08/2020 21:07:16

    שלום לך.


    אני שומעת כמה קשה וכמה מייסר הפער בין מה שאת מבינה לבין התחושות הקשות. נשמע שאת מתמודדת עם אחד מ"כאבי גדילה" הקשים והמייסרים, כאב הצורך  להיות ביחד-לבד, גם להחזיק בעומק הקשר וגם בגבולותיו, וזו באמת התמודדות לא פשוטה. אני יכולה רק לומר שלאור הקשר החזק שבנית עם המטפלת, והטלטלות ששרדתן יחד, הסיכויים לטובתכן גם עכשיו, וכך גם הסיכוי לצמיחה נפשית משמעותית עם עיבוד התחושות והעבודה עליהן. לאט לאט, צעד אחרי צעד. 


    ליטל

אנשי מקצוע ומכונים

מיכל פרומוביץ

מיכל פרומוביץ

תל אביב - יפו
עליסה הראל

עליסה הראל

נס ציונה
מיתר מידן אלוני

מיתר מידן אלוני

ראש העין
טובה בן צבי מרק

טובה בן צבי מרק

תל אביב - יפו
ליאור קורן

ליאור קורן

בנימינה-גבעת עדה
ענת דפנא

ענת דפנא

רעננה
נעה פרץ זוהר

נעה פרץ זוהר

צופית
גדעון לוין

גדעון לוין

קרית ביאליק