שלום לצוות.
אני עצמאית, עוסקת במקצוע יצירתי-אמנותי. יצירותיי מאוד נחשבות וזוכות להערכה גורפת מקהל היעד.
הבעיה שהמחיר הנפשי שאני משלמת על המקום הזה גבוה מאוד.
בכל פעם שמגיעה שעת מבחן- תערוכה גדולה שעומדת להתקיים או מכירה פומבית של יצירותיי, אני חשה רצון לברוח, פחד נורא שהפעם זה לא יצליח.
הפחד הוא מפני הבושה, מפני הרחמים ויש גם פחד דומיננטי מהשמחה לאיד של המתחרים.
כבר שקלתי מאות פעמים ללמוד מקצוע בתחום אחר, אבל לא חושבת שהמקצוע הוא הבעיה.
הבעיה היא הרגישות הקשה שלי, הפחד הנורא מהנפילה, ההתפרקות שאני חשה מול ביקורת שמופיעה בטרם אני נישאת על גלי האהדה ונעלמת כשמופיע ה"אישור" מהקהל המריע.
איך אפשר לקבל פרופורציות?
שלום לך.
הצגת יצירות אמנות היא אכן אירוע לא פשוט, כפי שאני מבינה זאת, מאחר ואת חושפת ביטוי אישי ופרטי של נפשך לקהל הרחב. עם התקווה להכרה, אהבה וקבלה מגיע גם הפחד שתקווה זאת תתבדה, ושהדבר היקר שחשפת לא יתקבל. לאור זאת, אני חושבת שהפתרון אינו "לקבל פרופורציות" אלא להיפך: לבחון יותר לעומק מדוע מתעוררת כזו עוצמה של פחד. חקירה והתבוננות כזו אפשר לקיים במסגרת טיפול פסיכולוגי שייצר מרחב לעיבוד שעם הזמן, אני מאמינה, גם יקל עלייך הן סביב הסיכון לביקורת והן סביב היבטי חיים נוספים הקשורים בהכרה, קבלה ותחושת ערך.
ליטל
