שלום רב.
בהתלבטות ורציתי את עצתך. אני מרגישה כבר זמן מה בטיפול שאין לי באמת על מה לדבר. שזה יותר שיחה על הא ודא מאשר על דברים עמוקים שצריך לטפל בהם.
פה ושם עולה משהו שמצריך שיתוף. ואני מאוד מתלבטת אם להמשיך בטיפול בעיקר עכשו בימי הקורונה. אני בחלת ( ממש, ללא תשלום). אני ממש מתלבטת אם אני עוד צריכה מטפלת. אם אנשים ממשיכים בטיפול על אף שאיפה שהוא מרגיש להם שאולי זה איזה לוקסס כזה?
אשמח לתובנות שלך וכמובן שזה ידובר גם עם המטפלת.
תודה מראש.
שלום לך,
ההתלבטות שאת מעלה הינה בעלת ערך, ואני שמחה לשמוע שאת רוצה להעלות אותה גם מול המטפלת, שכן זו התלבטות מורכבת שדורשת העמקה וחקירה של הצרכים הפרטיים שלך, של הסיבות לסיום ושל המשאלות האישיות שלך. אני שמה לב שאת תוהה האם ״מגיע״ לך טיפול או שזה רק ״לוקסוס״. אני מציעה לפתוח את התחושה הזו מול המטפלת, ובכך תוכלו להבין ביחד את החוויה שעולה בך אל מול האפשרות להיות מטופלת בשלב זה של הטיפול. כמו כן, אולי עולה תחושה שאינך מצליחה להעמיק בדברים שחשוב לך לשוחח עליהם, וגם כאן - השאלה אם יש מקום להעלות את התחושה הזו ולפתוח אפשרות לשיח יותר מעמיק. כמובן, שלא צריך להמשיך בטיפול בכל מחיר ובכל מצב. זה בסדר להחליט לסיים טיפול, אבל כדאי להעמיק בשאלות לגבי סיבות לסיום והקושי שעולה בשלב זה של הטיפול בטרם מגיעים להחלטה.
בהצלחה,
יעל
