תפריט נגישות

פורום פסיכולוגיה

  • נכתב ע"י טליה אמיר ב - 06/05/2020 08:49:50

    שלום,
    אני בת 19 ומאוד קשה לי עם המצב של הקורונה.
    אני עוקבת אחרי אתרי חדשות וצופה בחדשות ואף מקבל התראות מאפלקצית חדשות באופן תמידי. רוב שעות היום. כשיש נפטר מקורונה אני מיד בודקת אם היו לו מחלות רקע, והכל כדי לנסות "להרגיע" את עצמי.
    אבי מעשן, בן 60+.
    אמי בת 51.
    אני נורא חרדה להם. אין להם מחלות רקע.
    החרדה באה לידי ביטוי בזה שאני נמצאת במעונות הסטודנט בתל אביב עוד מחודש מרץ. ולא מעזה לחזור מתוך הספק שמא אדביק אותם. לאחר כמה ימים שם עברתי לבני משפחתי באזור וכרגע אני אצלם. נקרעת מגעגוע, אבל יש בי פחד תמידי שמא אני עלולה להדביק למרות שאני מרגישה טוב. לא נחשפתי לחולה או משהו. אני חושבת על המצב רוב שעות היום. ואני מרגישה מועקה בחזה כבר. משהו מציק, לא נוח. אני מתעצבנת מאד על כל הזלזול הכי קטן בזה שקוראים לי מגזימנית. ברצוני לשמוע את חוות דעתך עלי, האם אני מגזימה? זה חריג? ניסתי להפחית את הצפייה בחדשות, זה לא הולך לי. תודה רבה

    תשובה: קורונה-חרדות, האם הגזמתי?
    נכתב ע"י ליטל פלג ב - 06/05/2020 12:58:18

    שלום טליה.


    איני רואה את עצמי כמוסמכת לקבוע האם הערכת הסיכון שלך "מוגזמת" או "נכונה", אך נדמה לי שאת מתארת עוצמה גבוהה של סבל וחרדה. משבר הקורונה מעורר, באופן טבעי, חשש אצל אנשים רבים אך נשמע מדברייך שאת סובלת מאוד וכפי שתיארת, נקרעת בין הגעגוע לבין הפחד להדביק-להזיק, לפגוע, לאבד. בהיבט זה, אני יכולה רק לשער שהקורונה מעירה ומציפה היבטים רגשיים, פנימיים, שאינם רק תגובה למציאות החיצונית אלא גם למציאות הפנימית-רגשית שלך. למשל, אדם שגם בימים כתיקונם חווה פחד עז מפני אובדן של יקיריו עשוי לחוות את משבר הקורונה באופן עוצמתי יותר מאחרים. בהתאם, ובעיקר מתוך האזנה לעוצמות הסבל שלך, אני מציעה לשקול פנייה אל התייעצות פסיכולוגית ראשונית, כדי לבדוק האם היית רוצה לחקור ולעבד יותר את חוויתך.


    ליטל 


    תוכלי לקבל כאן רשימה של פסיכולוגים להתייעצות ובחינת טיפול

אנשי מקצוע ומכונים